אדומה

כל התוכניות שלי מתרסקות שאתה מסתכל לי לתוך העיניים

אגו הוא האוייב הגדול של ההצלחה

פרידות לא קורות במתח גבוה או בדרמה

זה החלק הטוב

זה החלק שבו אני חושבת שיש עוד מה להציל

הן קורות בשקט ברגעים שבין המילים שכבר לא נשארות מילים

שנגמר

אתה חושב שזה שאני נשארת זה הדיפולט?

תבין קל לאבד אותי 

בשבילי ללכת זה הדיפולט 

אתה מתרגל אלי אתה חושב שאני אהיה שם

אתה חושב שנוצרה שגרה

מתחת לפני השטח קורים דברים 

ואתה, אתה לא ממלא את חלקך בהסכם הלא כתוב

שבו אני דורשת את המינימום

מאה אחוז נוכחות בתוך קשר

או הכל או כלום

על שולחן הקפה שליד הספה יש סכין

רגילה כזאת נלקחה מהמטבח כדי לחתוך ריבוע ניגירי לשתי יחידות

נשארה שם

כל פעם שאני עוברת לידה יש לי מחשבות זרות אחרות

כאלה שלא היו שם קודם

לסיים עם זה ללכת לישון אני עייפה

אני לא עושה את זה 

אני מתבוננת על הסכין ועל המחשבות

אני צריכה שתחזיק לי את השיער שאני מקיאה 

שתרצה להיות איתי כל הזמן 

שיבער בך בגוף שיש מרחק בינינו

אני רוצה שאחרי שלושה חודשים תרצה לגור איתי לעשות איתי ילדים שלא תראה חיים בלעדי או בנפרד ממני 

אני צריכה קשר בלתי אפשרי בעוצמות שלו

לא אכפת לי מה חושבים אחרים אני רוצה עולם רק שלנו 

אם אין לי את זה אני לא מרגישה שייכת 

אני לא מרגישה שאתה שייך אליי

גם שאין דבר שנקבע מראש
ואין גורל ואין עניין
היא בוחרת להמשיך ללכת

כאילו לחיים יש כוח עצמאי משלהם
כאילו הם לא שואלים אותה יותר
אז היא מצטרפת למירוץ הכרכרות שבין כה וכה נמשך
יודעת שאם תמשיך ללכת הוא יהיה מוכרח
באיזשהו שלב להעריך השתדלות כל כך כנה
יזמות לשמה
חיים שלמים בבחירה לא להסתיים
היא בוחרת
להמשיך ללכת
כי אין בחירה 
טובה יותר.

לכל דבר שיש בו כוח להפוך לבעיה

יש כוח להפוך לפתרון

בקרקס היא הולכת על קביים גבוהים

כדי לא ליפול צריך כל הזמן להזיז את הרגליים

ואני שואלת אותה מה קורה אם לא מזיזים

כדי לא ליפול צריך כל הזמן להיות בתנועה

היא עונה.

אז אני רוקדת עם חישוק

גם שלא מתחשק ממשיכה לחשק

לפעמים צריך לזייף

לפעמים כדי להתחיל תנועה צריך את המציאות לכופף

ובכלל אין פער בין מה שזה לכאן

זה היה בסדר כל הזמן.

כדי לא ליפול צריך להזיז את הרגליים

אומרת ההולכת על קביים

ואני חושבת שזה ממש נחמד

שהקרקס והחיים אותו אחד

ובכלל הכל משחק כזה שטותי

ואם תיכנס לרגע עד הסוף

תרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל

תאהב כאילו אף פעם לא נשבר לך הלב

ותמשיך לנוע, תמשיך לנוע

אולי קביים הופכות לכנפיים

ואולי הכנפיים שלך כבר מוכנות

הגיע הזמן,

פשוט להיות.

אנחנו מתחפשים כדי להיזכר מי אנחנו 
מתחבאים כדי למצוא
משתתקים 
כדי 
להרעיש
מבפנים.

אנחנו מתקרבים כדי להבין מי אנחנו
בנפרד
מתרחקים כי זה כואב
להיות ביחד 
ולהרגיש כל כך
לבד.

אני כותבת כי אני רואה את העולם
ואז חייבת.
עוצרת באמצע השורה
כדי לא לחשוב בצורה
מיותרת.

זה לא עובד.
אני במיינד פאק, אני בלופ.
איפה אתה שזה קורה 
איך אתה עוד לא מבין
שאני כל כך
צריכה 
חיבוק.

אהוב שלי כבר לא
תשאר לצפות בזריחה
בקצה החד שלי
אני ניצבת
מוכרחה.

בכל קצה של מחשבה
מגיע צורך שוב להסתתר
אבל למרות שזה
קורה עכשיו
אני לא עושה 
את 
זה
יותר.