אתה לא עושה לי טובה שאתה מחייג אליי ארבעה צילצולים ב19 בערב יום אחרי ריב
רק שבאותו מאמץ יכולת פשוט לקרוא קדיש על הקשר שלנו
אתה לא עושה לי טובה שאתה מחייג אליי ארבעה צילצולים ב19 בערב יום אחרי ריב
רק שבאותו מאמץ יכולת פשוט לקרוא קדיש על הקשר שלנו
ב12 בלילה כשאנחנו שוכבים במיטה מחובקים אזרתי אומץ לשלוח לך את הקטע שכתבתי עליך
שאלת אם אני רוצה להקריא אבל לא אני לא רוצה זה יהיה דרמטי מידי
שלחתי לך בוואטספ ואתה קראת
אחרי שסיימת שאלת אם אני עדיין מרגישה ככה
עניתי שכן ואחר כך תיקנתי, לפעמים אתה מעצבן אותי
אמרת שאתה יודע
ועדיין פגעת בי ככה
להגיד שאני רוצה שניפגש כל יום
לבקש לדרוש
לבקש לעבוד שעה אחת פחות
העלאת שכר
לענות שאני כן רוצה לשתות משהו
הפוך יהיה מצויין
להסכים שתשלם עליי לא להוציא ארנק אפילו
מה אני עושה במקום
אומרת שאתה יכול ללכת לחבר עכשיו למרות שקבענו
עובדת כל יום עד 18 למרות שאני כבר שחוקה עד היסוד
חוזרת הביתה גמורה עייפה ומנסה להחזיק רק עד שבת רק עד החג
מתפשרת מוותרת
מאבדת את עצמי
מה מפחיד אותי
לאבד את עצמי להמשיך ככה
כל התוכניות שלי מתרסקות שאתה מסתכל לי לתוך העיניים
אגו הוא האוייב הגדול של ההצלחה
פרידות לא קורות במתח גבוה או בדרמה
זה החלק הטוב
זה החלק שבו אני חושבת שיש עוד מה להציל
הן קורות בשקט ברגעים שבין המילים שכבר לא נשארות מילים
שנגמר
אתה חושב שזה שאני נשארת זה הדיפולט?
תבין קל לאבד אותי
בשבילי ללכת זה הדיפולט
אתה מתרגל אלי אתה חושב שאני אהיה שם
אתה חושב שנוצרה שגרה
מתחת לפני השטח קורים דברים
ואתה, אתה לא ממלא את חלקך בהסכם הלא כתוב
שבו אני דורשת את המינימום
מאה אחוז נוכחות בתוך קשר
או הכל או כלום
על שולחן הקפה שליד הספה יש סכין
רגילה כזאת נלקחה מהמטבח כדי לחתוך ריבוע ניגירי לשתי יחידות
נשארה שם
כל פעם שאני עוברת לידה יש לי מחשבות זרות אחרות
כאלה שלא היו שם קודם
לסיים עם זה ללכת לישון אני עייפה
אני לא עושה את זה
אני מתבוננת על הסכין ועל המחשבות
אני צריכה שתחזיק לי את השיער שאני מקיאה
שתרצה להיות איתי כל הזמן
שיבער בך בגוף שיש מרחק בינינו
אני רוצה שאחרי שלושה חודשים תרצה לגור איתי לעשות איתי ילדים שלא תראה חיים בלעדי או בנפרד ממני
אני צריכה קשר בלתי אפשרי בעוצמות שלו
לא אכפת לי מה חושבים אחרים אני רוצה עולם רק שלנו
אם אין לי את זה אני לא מרגישה שייכת
אני לא מרגישה שאתה שייך אליי
גם שאין דבר שנקבע מראש
ואין גורל ואין עניין
היא בוחרת להמשיך ללכת
כאילו לחיים יש כוח עצמאי משלהם
כאילו הם לא שואלים אותה יותר
אז היא מצטרפת למירוץ הכרכרות שבין כה וכה נמשך
יודעת שאם תמשיך ללכת הוא יהיה מוכרח
באיזשהו שלב להעריך השתדלות כל כך כנה
יזמות לשמה
חיים שלמים בבחירה לא להסתיים
היא בוחרת
להמשיך ללכת
כי אין בחירה
טובה יותר.