ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

דברים שרציתי לומר

כותב וצוחק.
מוחק, מתלבט.
אני בכלל איש של מחברת, שסגורה עמוק בתחתית המגירה, כמו הקלישאה המאוסה ביותר.
התלבטתי אם לכתוב ומה בעצם? הרי אני לא באמת חלק מהטרללת כאן (לפחות זה מה שאני מספר לעצמי), הסתכלתי קצת מלמעלה, במבט מנוכר, נוגע לא נוגע.
רק קורא אחרים ומנסה לא להיראות חדש מדי בביצה המקומית, עוד בשלבים של ללמוד ראשי תיבות של מונחים פה באנגלית שעדיין אין לי שמץ מה הם אומרים. אפילו הצ'אט לא מוכן להסביר לי מה זה ddlg או bcdb(?), הוא טוען שזה תוכן מיני וסגור מדי, ולא מעוניין לפרט. אני לא כמוכם עלק, כולה חילקתי כמה סטירות וקשרתי (וגם נקשרתי לפעמים, תרתי משמע). הייתי איש של מערכות יחסים זוגיות כל השנים, אז עכשיו אני פתאום "השולט"? בולשיט. כולה רוצה שתעשי מה שאמרתי.
עוד קליפה מתקלפת משם בדוי ופרופיל לא מוכר, ויש עוד מלא דברים שרציתי לומר.
לפני 7 שעות. יום ראשון, 31 במאי 2026 בשעה 15:29

שעזבתי קצת לפני שזה קורה

שלשום. יום שישי, 29 במאי 2026 בשעה 16:37

תקופה מאתגרת בדרך, מלאה בעשייה טובה. לקראת תקופת מבחנים אחרונה לתואר הראשון והפסקה קצרה לפני השני. ההכנות למונדיאל צוברות תאוצה והעבודה גוברת. 

 ככל שהזמן עובר והדברים נעשים אני מרגיש עוד יותר על המסלול הנכון בשבילי, אפילו הקול שאומר לי לזרוק הכל ולחזור להודו קצת נדחק הצידה, יש עוד משימות להשלים לפני. 

ועדיין, בתוך כל הטוב שבדרך, מרגיש את החוסר בלחלוק אותו, בלשתף, להתקשר אחרי בשורה משמחת או יום מעייף. לשתות איתך כוס יין ולשחק משחק קופסא. ימי החופש הבודדים מתמלאים בעיקר בשקיעות באיזה מצפה, אימון בחדר כושר וכמה ספרים. רוב החברים בעולם שלהם, עסוקים בפיתוח משפחה, זוגיות. פתאום הרווקות שלי כבר לא כזאתית כמו שהיה נראה לי לפני כמה חודשים.

אחרי המונדיאל אני סוגר כרטיס, דרמסאלה מחכה לי.

לפני 13 יום. יום שני, 18 במאי 2026 בשעה 16:19

לפני חודש. יום שישי, 10 באפריל 2026 בשעה 12:28

והפעם במסגרת האלתור השבועי לילד - בורקס בשר

לפני חודש. יום חמישי, 9 באפריל 2026 בשעה 16:35

לפני חודש. יום שבת, 4 באפריל 2026 בשעה 13:10

לא מצפה עכשיו לכאלה בלי שריטות, פטישים או חוויות שנויות במחלוקת מהילדות. זה לכולנו יש. רק שתדע לחבר כמה משפטים רצוף. גם הומור יתקבל בברכה.

על החתום, חבר של טיפש גמור.

לפני חודש. יום חמישי, 2 באפריל 2026 בשעה 16:33

נתת לי חיים, ובתמורה לא אפשרית, מודעת או לא, ויתרת על שלך.
בגיל 27 בערך עשית עסקה עם עצמך - "אביא חיים לעולם, ואגזור על עצמי דין מוות".
בהתחלה זו הייתה עסקה משתלמת, אין מה שמתגמל אמא צעירה כמו ילד שמעריץ כל נשימה שלה, שמחמיא על כל תספורת ומהלל את המאכלים והעבודה הקשה. את היית הלביאה ואני הגור.
עם הזמן העסקה התבררה כפחות משתלמת, הילד כבר לא נצמד לרגל, הוא גדל והתפתח, רצה גם להגשים את עצמו ולהיות דברים נוספים מלבד גור.
זה לא כל כך התאים לך, כי מבחינתך זה אומר שאת נשארת מאחור.
וכך ההקרבה שלך לתת לי חיים הפכה לנטל על כתפיו של הגור הצעיר שרצה להיות אריה בעל רעמה מפוארת.
שלא משנה מה עשה, כמה נתן וניסה לפצות על מה שלקח ממך, תמיד נשאר בעינייך אותו הילד שחיבק את רגלייך.
עשית עסקה גרועה, והיום הוא משלם את המחיר.

לפני חודשיים. יום שלישי, 24 במרץ 2026 בשעה 16:27

מסרב להודות בזה בפני עצמי, אולי עוד מתכחש, אולי עוד מפחד, אבל ככל שעובר הזמן אני מתחיל להרגיש שוב את המקום שמוכן לזוגיות, לתת ולקבל אהבה. לפנות מקום בלוז ואפילו במיטה. צריך לישון על זה באלכסון עוד כמה לילות אבל לפחות עכשיו הוצאתי את זה החוצה, גלגלתי את הכדור קדימה. 

אמאל'ה.

לפני חודשיים. יום שישי, 20 במרץ 2026 בשעה 10:48

לפרטים נוספים והזמנות חייגו:

לפני חודשיים. יום חמישי, 19 במרץ 2026 בשעה 14:04

איזה מיאוס, ההיצע חצי כוח והביקוש נוסק לשחקים. כל פסיכית יושבת עם גלגול עיניים בקנה, מחכה רק שתעשה איזו טעות. אתן הרי לא רוצות להכיר, אתן מחפשות למצוא סיבות ללמה זה לא מתאים או לא עובד או איזה יצור נפל עליי.
תהיה "יצירתי ומצחיק", כוסעמק. אני מצחיק של החיים אבל אני לא באודישן לקאמל קומדי קלאב ואת לא בהופעה של קטורזה. גם לי יש צרכים, חוץ מלרצות שתתפשטי. בא לי גם שאת תצחיקי, שתהיי שנונה ואותנטית. אני לא מסתפק בתמונה שלך בפוזה של פנתרה מול המראה.
עכשיו אני מבין, כנראה שאחיי הגברים כאן (ולעיתים גם אני) יכלו להיות קצת יותר מגוונים בדרכי החיזור, אולי גם טיפה פחות בוטים.
ואני מבין גם את הפער המטורף בין כמות הגברים לנשים כאן אבל ראבק, שחררי רגע את גלגול העיניים ותנהלי שיחה כמו אחלה גברת.