מסאז' טאנטרי/לינגם, השם הרישמי, מבחינתי לעבור אדג'ינג של כמעט שעתיים זה משהו שחלמתי עליו שנים ולא האמנתי שאניע את עצמי לחוות, לא יודע למה, כנראה שהייתי צריך לעבור תהליך פנימי ולא מודע כדי ליזום את זה.
שעה וחצי, לפי מה שהיא הגדירה על סף "שער האורגזמה", במיומנות של שנים החזיקה אותי במקום שמרגיש כמו גן עדן, אולי זה בעצם היה גן עדן, לא נרגעים לרגע, שוהים קרוב מאוד לשיא, "לא גומרים פה, את זה אתם יודעים לעשות נהדר לבד בבית, פה לומדים אייך להנות מהחוויה בלי ההרגל של לפרוק".
אחרי קרוב לשעה וחצי לא יכולתי כבר, הרגשתי שזהו, זה יקרה לא משנה כמה עדינה היא תהיה, הרמתי את היד כי זה היה כבר ממש שם.
"עוד משהו כמו יומיים תודיע לי אייך אתה, מחשבות, תחושות ורגשות שעולים לך בעקבות החוויה" היא ביקשה בסיום.כתבתי לה שהצלחתי להתאפס, ותודה על שהיתה כ"כ רגישה וקשובה, ושמידי פעם ידעה לחזק אותי ולאפס אותי עם מילים טובות תוך כדי.
אובדן השליטה בעונג ובקצב זה שחרור שקשה לתאר אבל שמזל שאפשר לחוות, ולמדתי על עצמי שלחוות אובדן שליטה שכזה יכול ואולי עדיף שיגיע עם ליטוף, מילים טובות ומחזקות, עד אותו רגע נהנתי ממנו, במכוון במידה מסוימת, רק עם ניכור, התנשאות ואפילו רמה מסויימת של דחיה (זה עדין מהמם, אבל כנראה שזה יותר מורכב, כמו הכל בחיים).