סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

בת ים - ניו יורק

Spitting words כבר משנות ה-90
מי שלא רוצה לבלוע, לא לפתוח את הפה

הכל פנטזיה ומציאות
לפני חודשיים. יום שני, 8 בדצמבר 2025 בשעה 14:26

דיסקליימר: הפוסט הבא נועד לקריאה חווייתית ומהנה בלבד – על אף הפירוט והשימוש במושגים מקצועיים, אין הכתוב מספיק, ולא די בדבר אשר נכתב כאן כדי ללמד, או להבין כיצד לבצע כל סוג של היפנוזה או איך היפנוזה עובדת.

היפנוזה אמיתית נעשית אך ורק בידיי מומחים מורשים, אשר העמיקו וחקרו את התחום במשך שנים, ובישראל זה לא חוקי לבצע היפנוזה בלי הסמכה רשמית.

כמו-כן חשוב להבין שהיפנוזה נעשית בהסכמה מלאה, פיזית לא ניתן להכריח אף אדם להיכנס למצב סוגסטיבי (היפנוטי) ללא רצונו; אל תתנו למיתוסים ואגדות לבלבל אתכם.

קריאה מהנה!

 

סיכמנו מספר דברים לפני שמצאנו את עצמנו יושבים כאן, אני ואת.

איתי... סיכמת את גבולות הסשן, ובסולם-הכאב שלך עד לאיזה רמה את יכולה להגיע הפעם (7 מתוך 10 בפעם הראשונה מאז שהכרנו, את בהחלט מראה שאת מתמסרת לחוויה המיוחדת הזו)

כמו-כן החלטנו להשתמש ברמזור כמילת-ביטחון, ראיתי שפעם שעברה זה עשה לך טוב שיש לך קצת יותר שליטה, לא רק לעצור, אלא גם להאט בצהוב... או להמשיך באופן הרבה יותר משוחרר בירוק – אנחנו מסכמים גם על תנועות ידיים לכל אחד מהקודים, במידה ותמצאי שאת לא יכולה לדבר.

לבסוף גם סיכמנו שהסשן הזה יהיה מצולם בווידאו, כדי שאחרי מה שאנחנו עומדים לעשות פה, עדיין תוכלי לצפות ולראות שלא נחצו גבולות, אבל רק בצפייה משותפת ומונחית איתי, כדי שתהיה לזה החזקה נכונה...

ועכשיו את ואני כאן... ואת עומדת לחוות איתי חוויה מיוחדת מאד.

אנחנו יושבים זה מול זו בישיבה מזרחית, מביטים עמוק בעיניים, את עירומה וחשופה בפני, ועל שפתייך חיוך דק כשאת מסתכלת עלי... אני במכנס-שרוול וחולצה רפויה, לבנים, יחף גם-כן.

התאורה מעומעמת, משולבת עם נירות ושמנים ארומאטיים במיקס פראי של ילאנג-ילאנג, פצ'ולי ומושק, אשר מגבירים בצורה חייתית ואקזוטית את הגירוי-המיני שלנו...

הניחוח הממלא את החדר עשיר, עמוק ומסתורי... ומשתלב באופן לא-מודע עם צלילי הטבע הבינוראליים ששמתי בסראונד, כרגע עדיין בווליום נמוך כל-כך שכמעט ולא שומעים אותם, פועלים בצורה תת-הכרתית עוצמתית שאומרת לשכל להירגע... לאט - לאט... ולהיכנס לגלי אלפא שלווים.

24 שעות לפני הסשן לא אכלנו דבר, גופנו נקי ולכן גם המחשבה צלולה וזורמת.

אני מחליק לעברך דף ועט ומתחיל להכתיב לך אילו עוגנים וטריגרים אני הולך לעגן אצלך היום, כדי שתוכלי לאשר את הכל; סיכמנו שלא נכנס למקומות "תרפויטיים" – אלא נתמקד אך ורק בחוויה שביני לבינך.

את מתחילה להעתיק את מילותיי בכתב, מילה אחר מילה... ועצם הפעולה, כבר מתחילה להעביר את ראשך למצב-תודעה פחות ביקורתי ויותר מתמסר;

את מרגישה, איך השיפוטיות נוזלת לאט -לאט... מהראש עכשיו, השכל מוותר יותר ויותר על חסמים לוגיים ונותן לך עוד ועוד חופש.

לאחר הכתיבה, אני מתרומם, מגביר מעט את הסאונד ברקע שהפך בינתיים למוזיקת גלי-אלפא מלאה ומושיט יד להרימך לעמידה. אחריי.

עכשיו, אנחנו הולכים לעשות משחק-תפקידים קטן... אני אהיה מנטאליסט, והנה, בכוח המוח הבלתי-נראה, השתלטתי לגמרי, על המחשבה שלך...

זה רק משחק, בהסכמה מלאה, שאת מרשה לעצמך להיכנס אליו כעת, עמוק... עמוק... וההיפנוזה עצמה, תהיה אמיתית לחלוטין.

אני מיישר את ידך קדימה בגובה הכתפיים ואומר לך להרים יד שניה מקבילה אליה ולעצום עיניים...

זה ה-CONVINCER הראשון: "דמייני, איך ביד הזו, אני מניח ספר עשיר ומלא חכמה שעושה אותו כבד כמו לבנת בטון..." אני אומר ולוחץ בשתי ידיי חזק, רק לרגע, על כף-ידך השמאלית;

"וכאן..." אני אומר ומסמן מעגל קל באצבע סביב מפרק כף-ידך הימנית, "קשרתי צרור בלוני הליום."

בקושי הבחנת בשינוי הטונים הדק שלי מנמוך לגבוה ברגעים מסוימים, אבל את כבר מתחילה להרגיש את זה, "תראי איך יד שמאל שלך נעשית יותר ויותר כבדה... יורדת מטה, מטה לאיטה... והיד עם הבלונים קלילה ועולה, מעלה, מעלה... ממש מתרוממת... יופי, בדיוק ככה".

אני ממשיך לתאר לך בפירוט רב את התחושות ובלי משים ידייך כמו נעות מעצמן בכיוונים מנוגדים, בתנועות קלות, אך ברורות. את לא יכולה לשלוט בזה - זה הדמיון שלך שמפעיל מסלולים סנסורים-מוטוריים ואותות עצביים עדינים.

אני עומד קרוב אליך, אני אתפוס אותך, אם תאבדי שיווי-משקל, את בטוחה בכל רגע נתון... ואז אני אומר לך לפתוח עיניים ולראות את מצב ידייך, את מתפלאת לגלות את ההבדל ומחייכת במבוכה.

"יופי, יכולת הריכוז שלך ממש חזקה! אני גאה בך."

עכשיו תניחי ידיים בצד הגוף, עצמי עיניים... עוברים לתרגיל הבא.

אני מניח את ידיי על ירכייך, ממש מעל הברכיים, מלטף לאט-לאט ומתחיל לתאר לך בפירוט רב... איך שורשים יוצאים מכפות-רגלייך ישר לאדמה, אני משתמש בשפה חושית וטון סמכותי שקט, מסביר לך שרגלייך מתקבעות אל הרצפה.

"ככל שתנסי להזיז אותן, את תראי שהן מתקבעות יותר ויותר..."

השפה החושית עושה את שלה וכאשר אני מאתגר אותך לנסות לעשות צעד קל, את לא מצליחה, השכל שלך מאמין שהרגליים דבוקות לרצפה, זה נקרא קטפלקסיה.

הפעם את נדהמת והתדהמה מתחילה לפנות מקום לבהלה, אבל אני עוצר את זה ומזכיר לך שהכל בסדר, את תמיד יכולה לעצור אם החוויה תהפוך למשהו שמעבר לסיבולת שלך.

את נרגעת ועתה אנחנו יכולים לשחק עם זה קצת... אני מאתגר אותך שוב לנסות לזוז, הפעם בכל הכוח, את מתנדנדת ונופלת לידיי, אני תומך בך ומייצב, ואת צוחקת, מבטי נשאר שלוו.

לאחר-מכן אני משחרר את ההשפעה "3... 2... 1... עכשיו את חופשיה!" אני נוקש באצבע והכל חוזר להיות כרגיל; "את נהדרת מותק! יש לך יכולת מדהימה להרפות שליטה".

אני מוודא שאת מרגישה בטוחה ונתמכת ומסוגלת לעלות מדרגה ואת מאשרת.

הפעם אני מנצל תופעה בשם ToT – Tip of the tongue ומייצר לך אמנזית-שם, את לא מאמינה כשאת לפתע לא מצליחה לומר את שמך, הוא פתאום נעלם מראשך והגוף מתמלא באדרנלין, זה מרגש אך גם קצת מפחיד, אבל אני משדר לך שפת-גוף יציבה ומרגיעה, בעיקר ברגעי הבלבול, ואת מרגישה גם עכשיו, שאת בידיים טובות.

אני לא מחזיק את זה יותר מדי, אחרי הכל זה רק גימיק היפנוטי שנועד להראות לך בדיוק עד כמה את פתוחה להשאה.

אני מחזיר לך את הזיכרון האבוד ובמחיאת-כף כל הדברים שבו למקומם.

אני שואל איך הייתה ההרגשה ואנו משתעשעים קצת מהחוויה המוזרה.

עינייך עדיין עצומות ומכאן ניתן להעמיק את האינדוקציה בצורה חלקה, מבלי צורך בהקדמה.

"עכשיו את רואה איך המחשבות, יכולות פשוט לצוף ולהעלם... זה השחרור המושלם... את יכולה להרשות לעצמך פשוט להיכנע לתחושה הזו של ראש נקי ורגוע... זה בטוח לגמרי לתת לכל מחשבה לעוף, הרחק... הרחק..."

אני מדגיש בפנייך, שזה לא אובדן שליטה מאיים, אלא הרפיה ושלווה עמוקה... אני עוטף ומחזק אותך במילים ובמגע, אומר לך כמה את עושה טוב; בגופך משתחררים אוקסיטוצין של הגנה ודופמין של תחושת הצלחה... בזכות העבודה הנפלאה שאת עושה.

בשלב זה אני מושיב אותך ומתיישב מולך קרוב... קרוב... ברכינו נושקות זו לזו ואני לוקח את ידך ומניח אותה על החזה שלי.

הפעם בעיניים פתוחות, אני מנחה אותך להסתנכרן עם הנשימות שלי, הקצב שלי, הופך לקצב שלך גם-כן.

אני ממשיך עם קיבוע מבט... תחושת האינטימיות בנינו הולכת וגוברת יותר ויותר...

ברגע זה, כשאני מהנהן, מבלי משים, את מהנהנת אחריי... ראשך מתמסר למה שאני מחווה לו,

הוא מעמיק עוד ועוד בטראנס, ותחושת שחרור וריקנות מבורכת ממלאת אותך.

אני משכיב אותך בעדינות על מזרן הארגמן שהכנתי ועובר לאינדוקציה ארוטית...

אני לוחש בקצב איטי וכמעט מונוטוני, בקול קטיפתי ומהפנט, תוך כדי שאני מעביר את ידיי באיטיות על גופך העירום...

המסרים חושניים, "גל חמימות עולה לאיטו, מירכייך, אל בין רגלייך, מטפס בצמרמורת נעימה אל הפות שלך..."

והמגע שלי מעמיק את הטראנס – מתמקד באזורי לחץ, כמו הכתפיים והצוואר, ומתעכב באזורים הארוגניים, שפתייך, מאחוריי האוזן, פנים המרפק... גופך מרפה, מתמסר למגע הארוטי כמו לאנרגיה של מתח-מיני וראשך לצליל דיבורי, את מתמסרת יותר ויותר למילותיי... את נכנסת לטראנס שמיימי...

בשיא ההשריה אני עושה מה שמכונה בהיפנו-קינק "בימבו-דרופ" ומשרה בראשך Blackness מוחלט, צניחה פתאומית אשר מביאה את תודעתך למצב ריק ומנותק כמו בובה; הראש מתמלא VOID שקט, כאילו איזה מתג פנימי נכבה והוא נשמט לתוך ריק תודעתי נעים של היפנוזה עמוקה.

השכל בעצם, מאותת בדיסוציאציה חיובית – מצב מנטלי שבו את נוכחת רק ברמת החוויה המיידית, ללא מחשבות מעבר לכך.

את נושמת באיטיות, בטנך כמעט ולא זזה... פנייך שלוות ועם חיוך קל ומצחיק על שפתייך, זה נקרא Blissful Trance Face, אני מתאים מעט את נשימותיי לאיטיות יותר ומחליף ברקע את המוזיקה למוזיקת גלי-תטא עמוקים, את צוללת לתוך הטראנס ההיפנוטי ואני יושב בשקט זמן-מה, נותן לך לצלול, אצבעי לחוצה קלות בין גבותייך.

כשאת ממש בפנים, אני חוזר לדבר ברוך, "טוב מאד... פשוט תהיי בתוך זה, תני לעצמך לצוף בחלל הבטוח הזה... אני פה מחזיק אותך ואת יכולה פשוט להיות, בלי לעשות שום דבר."

אני מדבר בהפסקות ארוכות, מאשר את התחושות שאת מרגישה עכשיו, זה נקרא RATIFICATION וזה מקבע את המחשבה שלך, בחוויית הרגע הזה, כאן ועכשיו... הראש שלך לגמרי איתי.

קולי הופך למיקוד השליטה היחיד – את אמנם בהכרה מלאה, אך התודעה הביקורתית שלך נמה בנחת.

במצב זה אני מעגן עוד מנגנון ביטחון, שבמידה ואת לא מצליחה להגיד "אדום" ואני רואה בשפת-גופך שמשהו אולי נהיה מאתגר, אני אדגדג את כף-ידך ואם את לוחצת את ידי בחזרה, אדע שהכל תקין וניתן להמשיך.

כעת את ניתנת להשפעה עמוקה ואני יכול להוסיף עוד כמה עוגנים וטריגרים – דבר ראשון אני מעגן גם את הרמזור כהוראה היפנוטית ומחבר אותו לתגובה פיזיולוגית אוטומטית,

באדום גופך ידע לעצור הכל בעצמו ולחזור להכרה מלאה, בצהוב את תזדקפי מכל תנוחה ותחפשי את זרועי כדי לאחוז בה.

אני מוודא שאת אומרת צהוב וזה מיד עובד ורק אז ממשיכים במשחק.

כעת אני עושה איתך עוד קצת Memory-play וגורם לך לנעול במגירה בצד את שמך וגילך, כובד המשקל שלהם יורד מעליך ואת כמו דף-חלק ורענן.

אז אני מעגן שני טריגרים (הפועלים ממש כמו עיגון NLP) – הראשון, כשאני 'מצייר' באצבע על גבך תבנית של האות ט' ואומר טראנס, את תחזרי בקלות למצב סוגסטיבי וניתן להשאה כדי שנוכל לעשות סשן היפנוטי חדש;

השני, כאשר אלחש באוזנך שם-חיבה מיוחד, זו תהיה פקודה פוסט-היפנוטית שתגרום לך להרגיש שוב, בכל מקום, את תחושת הכניעה המוגנת... זו שאת מרגישה כלפיי ממש עכשיו...

זהו לא טריגר של פעולה אוטומטית, אלא טריגר רגשי פנימי שמחזק את הקשר וגורם לך להרגיש קרובה אלי; אני מנסח אותו כך שיחזק את הקשר האמוציונאלי והבונדינג.

לאחר מכן אני עושה איתך Future-pacing, ומדמה בדמיונך סצנות עתידיות בהן נשתמש בכלים הללו כדי שתרגישי ממש על גופך, ממש עכשיו, את החוויה של טראנס משחרר וחיבור מתמסר.

התרגיל כל-כך עוצמתי, ואת חווה כעת את התמונה הזו בכל חושייך... מרגישה איך בגופך מתפשטת כמיהה עמוקה... עמוקה... למגע שלי... לנוכחות שלי... מרגישה את הנשימה שלי על עורפך בחמימות נעימה ומלטפת... את חשה בתפיסה שלך את הקשר העמוק שנוצר בנינו מהמסע הזה שאני מעביר אותך עכשיו ואת רוצה מזה עוד ועוד.

בלי משים דמעות של ריגוש נקוות בעינייך, את לא מודעת להן כלל, אבל אני רואה את עינייך הנוצצות ומבין שזה עבד, את שלי, עכשיו, גם בתודעה שלך.

לסיום החלק הזה, אני מבסס עוד הנחיה ליומיום, שאם מתישהו נרגיש רחוקים, תוכלי להאזין להקלטה של הנחיותיי ויתקיים REINDUCTION שיחזיר לך את כל התחושות הטובות שאת מרגישה איתי ברגע זה ממש.

אני מוסיף ומדגיש בפנייך, שכל ההוראות הללו יפעלו אך ורק אם הן תורמות לך ותמיד תוכלי להתעלם מהן אם משהו לא ירגיש נכון בשבילך.

 

עד כאן המשחק המקדים, עכשיו אנחנו מתחילים בבילוי האמיתי...

בתור התחלה, אני יוצר לך תחושת ניתוק מאחריות על הגוף, כשאני נותן לך סוגסטיה שאת בובה על חוטים שאני מפעיל בחוטים בלתי-נראים היוצאים מכפות-ידיי, אני נותן לך להרגיש את החוטים הללו קצת... בהיפנו-קינק מתארים את החוויה בצורה חושית מאד להגברת התחושה הסנסורית ולכן את נהיית ממוקדת יותר ויותר בדבריי והרספונסיביות שלך אלי מתגברת, כך את יותר תלויה ומצייתת לי.

אני מתיישב על ברכיי מעלייך ומתחיל לביים אותך על-ידי תנועת היד שלי 'המושכת בחוט' וקריאת שם האיבר המופעל.

בהתחלה, "גב" ואני 'מושך' בחוט הבלתי-נראה ואת ממש מרגישה אותו מרים אותך, את מזדקפת ועל שפתייך עולה חיוך משועשע מהתחושה המוזרה...

"ידיים", אני מחווה תנועת הרמה והידיים שלך מתרוממות גבוה, חושפות לגמרי את פלג גופך העליון, הצוואר הענוג... השדיים הבשלים... "על הראש" אני מוריד וידייך צונחות על ראשך, חיוכך מתרחב.

"שובבה" אני אומר, "על הפה" ומחווה תנועה של חסימת פי בשתי ידיי ומשהו בתוכך גורם לך לעשות בדיוק אחריי, עדיין ניתן לראות את גומות החיוך בקצות לחייך.

אני נשאר בקול רגוע מבלי לעלות טון, "מאחורי הגב" ו-'מושך' את ידייך מאחורי גבך, חושף אותך לגמרי, נשימותייך עדינות... קטנות... אני צובט קלות את פטמתך ואת ממשיכה להביט בי בחיוך בובתי שלוו מבלי נוע.

אני מגביר קצת את המגע, ממולל את פטמתך הקטנה בין אצבעותיי, תופס ומסובב... אישונייך מתרחבים בהתרגשות, אבל גופך לא זז, לא מתנגד.

"יד אחת על הזין", אני 'מושך' את ידך אל איברי ולאט לאט, מניע את החוט הבלתי נראה אל מפשעתי העטופה בבד הדק, הוא מתקשה בכף-ידך המשפשפת לפי הכוונתי, אני פולט אנחה קלה ואת ממשיכה לחייך כמו בובה מתוקה... מלטפת עם תנועת ידי, למעלה... למטה... הבעתך לא משתנה אך גופך מציית, מסתנכרן עם תנועתי, ואני מאמין שאני כבר לא צריך להיעזר בקול ומחליט לבחון את זה...

אני 'מושך' את ידך השנייה בלי מילים, היא נעה באופן קצת מגושם אחרי, אבל עוקבת בצורה מדויקת ואני מניח אותה בין רגלייך... אני מזיז את אצבעותיי במן תיפוף מעגלי מול עינייך ואצבעות ידיך שבין הרגליים מחקות אותי בלי כוונה, מתופפות קלות על שפתיי הפות הלחות שלך, בזמן שהיד הראשונה ממשיכה לשפשף בין ירכיי לפי הקצב.

"עצרי" אני אומר, מחווה בידיי לשני הצדדים ומוריד אותן לצדי הגוף במופגן ואת מבצעת אחרי.

אני 'מחבר' לך חוט בלתי-נראה למצח ואז מותח ומושך את ראשך שנמשך כמו ללא שליטה אל מפשעתי, פרצופך ממש נשען בין רגליי ושפתייך נמחצות אל האיבר הזקור במכנסיי... אני מבריש את שיערותייך באצבעות ידי השנייה, לאט-לאט במגע מענג...

אחרי-כן אני תופס בשערך ומושך לאחור באסרטיביות, פנייך מתנתקות מהזין שלי, גופך רפוי בידי כמריונטה שהניחו את חוטיה וצווארך מתוח, בצורה פגיעה וכנועה לאחור, על פנייך אותו חיוך בובתי... אני מפשק את שפתייך הנינוחות באצבע אחת דומיננטית ויורק לפיך, "לבלוע" ואת מצייתת בתנועת-בליעה רובוטית. "טוב מאד בובה שלי."

אני משתעשע איתך עוד קצת ומרקיד את כל גופך בידיי, את מרגישה איך חוטים מכל הכיוונים מהלכים עלייך קסם כמו החלילן מהמלין ומניעים את איברייך בצורה פיוטית, כל גופך נע אחריהם בחושניות, השליטה הזו מגבירה את הרטיבות בין רגלייך.

אז אני 'מכוון' מחדש את המיתרים שקושרים את גופך ומתחיל לסדר אותך, איבר אחרי איבר בתנוחה כלבית על ארבע.

הגיע הזמן לקצת פטפליי...

 

 

המשך יבוא...