אני מגיע לחניון ביתך באיחור-אופנתי... אתם במקור מספרד, אז אצלכם זה מקובל – אם היית מצפון אירופה הייתי חושב אחרת.
למרות שחיכית בחום ואת מזיעה אפילו עם החצאית הקצרה וגוזיית-הספורט, את לא מביטה בי כאילו את רוצה לחנוק אותי כמו שאת יודעת לעשות לפעמים.
את נראית כמו טניסאית, ממש איך שרציתי אותך, אפילו הפטמות קצת בולטות מהגוזיה הלבנה, אבל עכשיו הבדיקה האמיתית...
אני יוצא מהרכב כדי לפתוח לך את הדלת, אבל קודם תופס אותך לנשיקה ארוכה, שולח יד מתחת לחצאית ונותן פליק. רגע... רגע... אני מנתק מגע.
"אמרתי לך לבוא בלי תחתונים, נכון?"
את מביטה אלי כמי שתכננה כבר את הנאום ומתחילה להסביר לי "אבל אני לא יודעת בכלל לאן אתה לוקח אותי... איך שאני מכירה אותך, אתה תעשה משהו משוגע ומי יסבול מזה? אני!" את אומרת, אבל לא בעודף רצינות.
"איך שאת מכירה אותי, מה שאת יודעת בטוח זה שאני לא אוהב כשאת לא עושה מה שאני אומר" אני אומר לך במבט שמבהיר היטב את הכוונה שלי ומביט בעינייך בשקט, נותן לך קצת להתבשל בזה.
אחרי כמה שניות שאת מחפשת בעיניי תשובות את באה להגיד משהו, אבל אני מרים אצבע-מורה ומורה לך לעצור ואת שותקת.
"אוקי, עכשיו תורידי את התחתונים שלך ותאספי איתם את השיער" אני אומר לך בטון כאילו זה מובן-מאליו שאת תצייתי וזה עושה את שלו... את מתלבטת רק לרגע, לפני שאת שולחת יד מתחת לחצאית הקצרה, מחליקה את החוטיני במורד הרגליים הארוכות הדקות שלך ואז... מריחה אותו, הוא מזיע, את מראה לי, כמעט דוחפת לי אותו בפנים, עם הבעת איכס כזו אירופאית שאני לא יכול שלא לצחוק וברור שאת מנסה לגרום לי לוותר לך.
"את נראית עכשיו יותר כמו צרפתייה מספרדייה" אני מקניט ואת מבינה שלא יהיה פה משא ומתן.
את אוספת את השיער הזהוב השופע שלך בקוקו עם התחתון כמו שאמרתי ומכניסה לי בקטנה, "תפסיק לחשוב שכולנו באירופה נראים אותו דבר, טמבל" את אומרת בנימה קלה של ניצחון.
אני מבלגן לך קצת את הקוקו המאולתר, להזכיר לך את יחסי הכוחות, את מסדרת אותו במבט נוזף של ילדה נעלבת, ואז מחייכת כשאני פותח לך את דלת הרכב שתכנסי.
בנסיעה את מנסה לחקור על שני האופניים שהעמדתי על הגג ואני רק מחייך אליך בעורמה, אבל את לא מוותרת בקלות ואת אחת כזו שבדרך-כלל מקבלת מה שהיא רוצה בסוף, מתוך עקרון.
כשהידיים על מכנסי-הרכיבה לא מספיקות, הזין שכבר היה לחוץ אל הבד הבעייתי מוצא את עצמו ללא התנצלות בפה שלך... התחת שלך כמעט חשוף לגמרי כשאת מתכופפת אלי, נהגי-משאיות צופרים, אני לא מצליח לשמור על קצב-נהיגה נורמאלי ואת שקועה במפגש אינטימי עם האיבר הזקור כאילו רק אתם שניכם לבד בעולם, אם לא היית מגניבה לי מבטים שובבים פה ושם, הייתי מתחיל להרגיש מקופח.
אני מנסה בכל כוחי לא לגמור, כי אם אתן לך את הניצחון הזה, אהיה חייב לתת לך גם את התשובה שאת מבקשת, אלה חוקי המשחק שלנו; והפעם ניצחת FAIR AND SQUERE – אני גומר לך בפה ואת בולעת הכל כי את יודעת מה יקרה אם תלכלכי את הכיסא ומפליק לך על התחת בכוח כתו-סיום להתפרקות שלי בפיך, את מלקקת את השאריות מהשפתיים ואז נותנת לי נשיקה רטובה על הלחי.
בסדר פרחחית קטנה, אני אומר לך לאן אנחנו נוסעים ואיזה מסלול נעשה עם האופניים, אבל את ההפתעה הכי גדולה משאיר בשרוול, אחרי-הכל אני קובע את החוקים פה וגם מכופף אותם;
אבל לך לא אכפת, מבחינתך קיבלת מה שרצית גם הפעם ואת מרוצה-מעצמך לשארית הנסיעה.
הגענו לנקודת-פתיחה על המסלול של נחל-השופט, מסלול קשוח שיאתגר גם בחורה ספורטיבית שכמוך, אבל זה חלק מהרעיון...
את כבר מתה לנסות את האופניים ששכרתי לך ובאה לקפץ עליהן באלגנטיות הברבורית שלך, אבל אני מצקצק ועוצר אותך לפני שאת מספיקה.
את מביטה בי במבט מאשים, "מה עכשיו עשיתי?" את שואלת בהתגרות.
"הפעם זה לא נוגע במשהו שעשית כבר, אלא במה שאת הולכת לעשות, ומה שאת הולכת לעשות זה לשבת על זה" אני אומר וקושר דילדו ארוך ושמן למושב האופניים שלך ומחזיק אותם הרחק מהישג-ידך.
עכשיו את מביטה בי בפה פעור באופן מופגן, כמו איזו טינאייג'רית בתדהמה משוחקת... "לא אדוני, נראה לי שראית יותר מדי פורנו לאחרונה.." את אומרת לי ומעבירה יד בוחנת לאורך הסיליקון.
אני צוחק ועונה, "איזה יופי אה? אני עושה דברים משוגעים ואת בסוף סובלת מזה."
את מסתכלת עלי ומגלגלת-עיניים, "תקשיב אין מצב, אני לא רוכבת ככה את כל המסלול הזה" את אומרת ונותנת מכה לדילדו המתנדנד.
"אוקי התקדמות טובה, אז לא נרכב את כל המסלול, נרכב כמה שתצליחי, גם ככה ידעתי שתפרשי לי באמצע" – זה כמובן היה שקר לצורך התגרות בלבד ואת יודעת את זה.
את משלבת ידיים בפרצוף, אני מביט בך שקט, עד שאת נכנעת ומדברת, "נו מאמי, מה אני יכולה לעשות כדי שתשכח מהרעיון המגוחך הזה? הייתי ממש חמודה אליך באוטו לא?" את ממשיכה עם פרצוף PUPPY FACE מושלם.
"את יודעת, בנוהל, אני אתן לך שתי אופציות, סבבה?" אני מביט בך ברצינות ואת מהנהנת...
"או שתיקחי את הפונפונים שהחבאתי לך בבגז' ותחכי בסוף המסלול לעשות לי תרגיל עידוד סקסי של מעודדת, או שתעזרי אומץ כמו ילדה טובה ותושיבי את התחת המתוק שלך על הכיסא" אני אומר וטופח על המושב עם הצעצוע המזדקר ממנו.
לרגע עשית את עצמך שוקלת את הברירות שלך, עם האצבע בפה וכל הטררם, אבל שנינו יודעים שבכלל לא הבאת את האופציה השנייה בחשבון... "טוב בוא תעזור לי יא מרגיז!" אמרת לי ושמת את ידך על כתפי לתמיכה, הרמתי אותך מהתחת ולאט-לאט טיפסת על הכלי המרשים, כשהכנסת אותו עד הסוף ונפלטה לך גניחה בלתי-רצונית, המבט על פנייך היה פרייסלס שישר העמיד לי, בעיקר איך שהסמקת כשהיה ברור שקבוצת רוכבים שעברה על פנינו במהירות, שמעו אותך, לפחות האחרון שהביט לרגע לאחור מבט חוקר.
הסתכלת עלי בחיוך רחב ונבוך, לבשת את הקסדה שהייתה על הכידון, לחצת את הרגל שלך למפשעה שלי ואז התחלת לדבש במהירות, בורחת בכוונה, עוד לפני שעליתי על האופניים שלי ושוכחת משהו חשוב אחד...
זינקתי מהר כמה שיכולתי ורדפתי כדי להדביק אותך, תופס אותך מהר מאד מאטה את הקצב, כשהדילדו הגדול ממלא ונדחף לך עמוק בכוס, כשהגעתי קיללת אותי בספרדית.
התאמתי את הקצב שלי לשלך, מייצב את הכידון שלך לעתים כשחרמנות הפריע לך לנסוע ישר.
אחרי מספיק קפיצות בדרך-האפר, שכל אחת מהן שלחה לך זרמים שגרמו לך להשפריץ על המושב וירכייך, מתחת לחצאית הצלחת טיפה להתרגל לנסיעה המתסבכת הזו ואז הבטת בי בחיוך ושאלת,
"תגיד אדון X, באמת החבאת פונפונים בשבילי בבגז'?"
לא עניתי... רק חייכת חזרה והגברתי את קצב הנסיעה.
גם ככה שנינו יודעים בדיוק מה התשובה