מסביב לעולם בארץ

כל לילה הימור מחדש

20 אלף אנשים נהרגו במחאות באיראן, לפי הערכות. 

אבל עזבו הערכות, תעריכו את החיים שלכם. תראו כל יום כמה אנשים נהרגים בגלל שנולדו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.

תזכרו מה אמרתי..

אף פעם לא היה לי קל להחליף רכב. קשה לי למכור רכב שהיה אצלי תקופה ארוכה ועבר איתי דרך, לשחרר זכרונות וחוויות שעברתי איתו. אני גם מאוד שומר על הרכב שלי מבחינת ניקיון ותחזוקה, מכיר כל פיפס באוטו.

משתדל לדחות מכירת רכב עד שכבר אי אפשר רק כדי לשמור על הגחלת כמה שאפשר ולא להיפרד.

ואז כשאני עולה על הרכב החדש אני מתאהב מחדש ומבין שלפעמים צריך לשחרר מהישן כדי לפנות מקום למשהו אחר, וגם הרכב החדש יעבור איתי דברים ויהיה חלק מהזכרונות שלי בעתיד.

ותכלס זה קצת כמו מערכות יחסים, כשחושבים על זה. אשתדל לזכור את זה לפרידה הבאה שלי

בליפול..ולקום כמו גדול

זה רק אני, או שאחרי צפייה בראיונות של החטופים שחזרו צפה בי התהייה, איך נחטפו דווקא האנשים הכל כך חזקים והמרשימים האלה, שהצליחו להחזיק בשבי כאילו זה מקסימום טירונות מפרכת, והצליחו לחזור לכאן שפויים?

כאילו מישהו מלמעלה בחר דווקא את אלה שיצליחו לעמוד באתגר הזה, ובאותה שעה חס על אנשים אחרים שפשוט היו ליטרלי קורסים ברגע אחד בשבי ואולי אף נוטלים את חייהם.

אני יודע שבשעה קשה, אנשים מתעלים על עצמם. אבל לראות את הבחורות המקסימות האלה אתמול, מדברות עם השובים שלהם כאילו הם בתורנות מטבח בצבא, גרם לי להבין  שגם אנשים פשוטים שלא מעריכים את עצמם כחזקים, יכלו להגיע לאותה גדלות נפש אילו רק נקלעו לאתגר שמצריך את אותה גדלות נפש.

איך יודעים שאתה כבר לא ילד, לא צריך להרגיש משהו בגוף. ההיפך, דווקא הכושר שלי בשיא כל הזמנים ואין לי שום סממן של גיל מבוגר.

אלא כשאנשים שגדלת עליהם הולכים לעולמם.

היום זה אבי מלר ז"ל. לפני 3 שנים מודי בראון ז"ל.

אנשים שהיו אורחים בסלון שלי כשהייתי בן 10 בכל משחק ליגת אלופות, עם שידור האולפן לפני המשחק. הייתי ילד אבל הסתכלתי עליהם בהערצה כמבוגרים מתורבתים עם כוס היין  ביד והידע האינסופי שלהם.

האגדות הולכות לעולמן, אני כבר לא ילד, ונראה שכל כמה חודשים אני מקבל תזכורת לזה.

לחשוב כמה אגדות עוד ילכו לעולם בהמשך חיי, קצת מדכא האמת. תעריכו כל רגע שאתם כאן כי הזמן מאוד קצר.

יצא לי לראות סרטון של מעין אשכנזי, יוצאת האח הגדול למי שלא מכיר. בסרטון היא מדברת על כמה היא עשתה שטויות וייצרה פרובוקציות כדי להישאר "רלוונטית", החל מניתוחים ועד הודאה בבגידה בשידור חי בפוליגרף.

מייד קפץ לי לראש, למה צריך להישאר רלוונטי? במה אתה , יוצא תכנית ריאליטי, צריך לעניין אותי בחיים כדי שאתה תעשה כסף מפרסומות ותהיה תקוע לי בכל מקום בזמן שאני קורע את התחת בשתי עבודות. זאת תרבות השקר והכלום שמשגשגת בישראל, ומיד חשבתי לשאול את מעין שאלה בחזרה.

נגיד וכל הפרובוקציות האלה היו "מצליחות" לה, והיא כן היתה מעניינת מישהו בישראל של 2026, עדיין היא היתה מצטערת? או שהיא רק מצטערת על מעשים טיפשים כשהם לא מצליחים? הבאתי אותה כדוגמה אבל תחליפו אותה בכל כלומניק שמככב להם במסכים בטלויזיה וברשתות, מי הם בכלל למען השם?

וזה למה אני לא רואה טלויזיה, לא רואה חדשות, אני מחזיק אינסטגרם מאוד מינימלי ומקפיד לא להיכנס לשם כמעט אף פעם.