לפני שלושה חודשים. יום רביעי, 8 באפריל 2026 בשעה 7:15
אני במסיבה. למרות שאני לא אוהבת, נתתי לזה הזדמנות. אולי אם זו תהיה מסיבה של אנשים סוטים כמוני, אוכל להנות מזה יותר
סביבי אנשים מדברים ושותים, אבל אני לא מבינה איך אפשר לדבר באמת ככה. אני נזכרת מהר מאוד למה אני לא נהנת במקומות כאלה.
בין האנשים המדברים, אני רואה גם אנשים מתחרמנים, ובפינות מסוימות של החדר, אפשר לראות אנשים ממש מזדיינים, משחקים וערומים לגמריי.
זה לא מעניין אותי מעבר לסקרנות רגעית, אם הייתי רוצה לראות זרים ערומים, יכולתי לראות פורנו בבית, וזה ממש לא הסגנון שלי.
למרות שאני יודעת שאם הייתי רוצה, יכולתי למצוא מישהו שיעביר לי את הזמן ולכמה דקות ישחק את המשחק הזה של לתת לי להרגיש שאני מעניינת אותו, כדי שבתקווה יוכל לקבל ממני משהו בחזרה, זה לא מושך אותי. במקום בו המיניות כל כך חשופה, אני גם ככה לא רוצה לקחת אותה.
העיניים שלי מצאו אותו כמה פעמים, ראיתי שהוא מנסה לדבר קצת עם כמה אנשים, אבל זה לא תופס ואני מבינה שמסיבות אחרות לגמריי, הוא גם לא מוצא את עצמו במקום הזה. שוב העיניים שלי נוחתות עליו, הוא קטן ונמוך ממני משמעותית, העיניים שלו זזות בחדר ונתקלות בשלי, אני מסתכלת עליו בצורה ישירה ומחייכת.
הוא מבולבל לרגע, אז אני לא משחררת את המבט, עד לפני רגע הוא היה שקוף לחלוטין בחדר הזה, הוא בא בעקבות העיניים והחיוך שלי ישר אליי.
ברגע שהוא מתחיל לדבר אני מבינה שצדקתי לגמריי, אין לו מושג מה הוא עושה שם ואיך לדבר איתי, אפשר לדמיין שזו הפעם הראשונה שהוא מדבר עם אישה, או אולי הפעם המאה, אבל כל אחת מהפעמים הייתה יותר כושלת מהשנייה.
אני לא מרחמת עליו בכלל, אבל אני מרגישה את הכאב שלו. בחדר החשוך והעמוס הזה, הוא מרגיש את הלב שלי שרואה קצת מעבר.
משהו בהתנהגות והאנרגיה שלו גורם לי להרגיש שאני רוצה לעטוף באגרוף את הלב שלו, כדי שזה פחות יכאב, אולי הלחץ של האגרוף והאכפתיות שלי ימחקו לרגע את האי שקט הזה בתוכו. אנחנו מדברים, הוא אפילו מצליח להצחיק אותי, עוד מבולבל מאיך הוא מצא את עצמו יושב כל כך קרוב אליי ומקבל יחס כזה ממני.
אולי הוא כבר חשב שהוא הצליח לגרום לאישה להסתכל עליו כמו שמסתכלות על גבר שבא וסוחף אותך. אבל בתוך הצחוק והנחמדות שלי, אני שואלת אותו מה הוא היה עושה אם לא הייתי קוראת לו לבוא אליי? הוא היה כל כך לבד. הוא מרגיש ערום לגמריי מולי, לא הייתי אמורה לדעת שהוא הרגיש כל כך לבד שם.
מי רוצה שאישה תדע שהוא מרגיש ככה? זה מביך. הוא מרגיש כמו מוצר שבור, עכשיו שהוא מבין שאני יודעת מי הוא. זה בטח עניין של זמן עד שאקום ואשאיר אותו שם לבד.
אבל במקום, אני אומרת לו שהמקום הזה מלא באנשים משוגעים ומשעממים, ונלך לדבר במקום שקט יותר.
כשהוא דמיין בראש שלו את הפעם הראשונה שאישה תזמין אותו אליה הביתה, הוא לא דמיין שהיא ראתה בו את האי שקט הזה לפני כן. אבל הוא מרגיש את הטוב שבי, כמעט כאילו שהצלתי אותו ואספתי אותו מסיטואציה שהוא לא אמור להיות בה, מהכאב של האי שייכות והבדידות.
אנחנו נכנסים לבית שלי ואני אומרת לו לשבת על הספה, עוברת פחות מדקה של שקט והתבוננות אחד בשנייה והוא מנסה לנשק אותי
אני תופסת לו את הפנים והודפת אותו תוך כדי שאני צוחקת, אבל היד לא משחררת את הפנים שלו.
לא בשביל זה הבאתי אותך לכאן, אתה שואל אותי- אז למה אני כאן? והקול שלך מתחיל להשבר. ידעת שזה טוב מדי כדי להיות אמיתי
אני מסתכלת לך בעיניים ומלטפת לך את הפנים, אומרת לך שיש דברים יפים יותר מנשיקה ולוקחת אותך לחדר. אתה בא אחריי בלי להתנגד
אני מפשיטה אותך ואתה רועד תחת המגע שלי, המוח כל כך מתרגש ומבולבל. אולי ככה זה מרגיש רגע לפני שאתה מאבד את הבתולים שלך? אתה תחזור לרגע הזה שוב ושוב, אולי אפילו תספר לחברים שלך, על איך הפשטתי אותך וסוף סוף גילית איך אישה מרגישה.
אני אומרת לך לשבת על הכיסא, ואתה שואל למה לא על המיטה? אני דוחפת אותך עם הרגל שלי, ואתה מתיישב בלי להתנגד.
הידיים שלך מנסות לגעת גם בגוף שלי תוך כדי שאני מוציאה חבלים ומתחילה לקשור אותך. אתה לרגע נבהל, לא ככה דמיינת שזה יראה.
אבל אני מסבירה לך שאני בסך הכל לא רוצה שתלך ממני, בא לי שתשאר כאן ונהיה קרובים כל כך.
כשאתה כבר קשור ערום ורועד לכיסא הזה, אני מתיישבת עלייך עם הפנים שלי מאוד קרובות לשלך, מלטפת את הצוואר שלך ומסבירה לך שמחוץ לחדר הזה יש נשים שינצלו את התמימות שלך, אני לא רוצה שזה יקרה לך. אני מסבירה לך שכולן ראו כמה בקלות אפשר לתפוס אותך, ויש לך מזל גדול שאני זו שתפסה. אתה אומר לי תודה, כי אתה יודע שאני צודקת. אתה שואל אותי מה אני מתכוונת לעשות לך? הגוף שלך מתחיל להתפתל תחתיי ובין החבלים ואתה נהיה חסר סבלנות.
אני מסבירה לך שאתה הולך לחוות בפעם הראשונה איך זה מרגיש לחיות כמו שמגיע לך באמת. הפנטזיה שבה אתה סוחף אישה, מזיין אותה וכובש אותה היא לא בשבילך. עדיף שאני אשלוף אותה מתוך המוח שלך, היום נגשים את הפנטזיה שמתאימה למי שאתה באמת.
אני מוציאה כלובון ורוד, אתה שואל אותי מה זה? ואני מספרת לך שכל הגברים המוצלחים משתמשים בכזה, אחרי שאשים לך אותו אתה תדע איך הם מרגישים, אולי תהיה כמוהם. זה נשמע לך לא הגיוני, אבל אני כל כך טובה אלייך, הגוף שלי מרגיש כל כך נעים שהוא צמוד לשלך, אתה לא באמת תתנגד לי.
כשאתה רואה את הזין שלך ננעל תחת הכלובון הזה, ההבנה שהלילה תאבד את הבתולים שלך הולכת ומתפוגגת.
אני לוחצת את הברך שלי נגד הזין הנעול שלך ואומרת לך שזה המקום המדויק שבו אתה צריך לחיות. מהחדר הזה אתה לא תצא, הזין שלך בחיים לא יתפקד כזין רגיל, כי המוח שלך הוא לא רגיל. יש לך מוח דפוק, ואני יודעת את זה. כי גם אני דפוקה, אתה רואה את הסדיזם שלי מתחיל להשתחרר, אבל הדמות הטובה שלי לא נעלמת. אני משחקת בך ומכאיבה לך תוך כדי שאני שומרת עלייך במקום המדויק שנולדת לחיות בו.
אתה סופג את היצר הסדיסטי שלי, את האצבעות שלי שמשחקות בגוף ובנשמה שלך במקביל, מזכירה לך כמה חשוף אתה מולי, אני אומרת לך שאתה לא יכול לברוח
אבל אתה בכלל לא רוצה, אתה רק מבקש עוד. סוף סוף למיניות ולמוח שלך יש היגיון, כל מה שהיית צריך זה זה.
כשאתה גומר בכלובון הזה, המוח שלך עוד מעכל את מה שקרה כאן הרגע. אני פותחת אותו בעדינות, אתה חושב לעצמך שאולי עכשיו זה הרגע שבו תשתחרר
אני שוב מלטפת את הפנים שלך, בעיניים שלך אני רואה שאתה מדמיין שככה נראת אהבה.
אני מקרבת את הכלובון המטפטף לפנים שלך, אתה נרתע ומנסה לברוח ממני, האחיזה שלי על הפנים שלך מתהדקת
אני לוחשת לך שאחרי שגומרים בכלובון, צריך לנקות, תסמוך עליי ותקשיב לי
אתה מנסה להלחם בי, אין מצב שאתה נותן לי לקרב את זה לפנים שלך
אני מזכירה לך שמהרגע שהעיניים שלנו נפגשו, צדקתי בכל מה שאמרתי, כל מה שעשיתי לך היה נעים, גם אם זה חשף אותך והשפיל אותך
אני לוחצת את הפנים שלך ופותחת את הפה שלך, מטפטפת את כל הנוזל הנואש שלך לתוכך.
אתה מסתכל לי בעיניים, אומר לי "תודה יסמיני", ועדיין מדמיין שזו אהבה.
אתה אולי לא מבין עד הסוף, אבל גם הנשמה שלי שקטה עכשיו.
---
סוף כל סוף הגשמתי במציאות את החלום לבעוט ולתפוס את הביצים שלו תוך כדי שהוא מתחנן לעוד ואומר לי תודה כל כך יפה.
הלוואי שהייתי יכולה להעביר במילים כאן כמה טבעי לו המקום הזה
