נסיכת האגסים

I want to make you mine 

To mess you up

Bring you down, and never give up

I want to see you cry

Full of joy

Blended with pain, bring you pleasure

You never felt before

I want to break every inch

Bring you to your knees

Then fix everything

And see you laughing as if there was no tomorrow

I want you to love me, and need me desperately

Like air in lungs

אני מדמיינת אותך חוזר הביתה גמור 

אני מצליחה לזהות את העייפות שלך ע״פ צעדך הכבדים ונשיפת ההקלה כשאתה נכנס הביתה. 

אתה מרים את המבט ומחפש אותי בבית וברגע שמבטנו נפגשים אתה מחייך אלי חיוך חם ועייף. 

״נסיכה שלי״ אתה אומר בקול מזמין

אני לבושה בפיג׳מה קצרה של גופייה ומכנסון

קמה אליך בשמחה ומתכרבלת לך בחזה 

״סוף סוף חזרת״ אומרת בשמחה אמיתית ובטון טיפה מפונק ומתלונן. 

״מה אכלת היום קטנה״ אתה שואל ומרגיש את את אחיזתי מתהדקת ואני לא עונה. 

״תני לי לנחש, את הזמנת עוד פעם את הסלט היקר מויוינו״ 

״אולי…״ אני ממלמלת ואתה מצחקק משועשע. 

״כשאני לא פה את ממש מפונקת וחסרת ישע ,אפילו סלט את לא חותכת לעצמך״ אתה מנשק לי את הראש ואני מביטה בך.

״ אדוני אתה ידעת בדיוק למה נכנסת כשהכרת אותי״ 

״את צודקת קטנה שלי״ 

אתה מושך אותי לנשיקה עמוקה ואני קצת מסתחררת. 

״אני נכנס להתקלח״ 

אתה אומר את המילים האלה ואני מחכה בצפייה ,אבל אתה לא מוסיף שום בקשה או פקודה. פשוט משחרר אותי מהחיבוק ופותח את החולצה המכופתרת. מתפשט בדרך למקלחת. 

אתה נכנס ומשאיר את הדלת פתוחה כמו מלכודת…

אני לוקחת את החולצה שלך ומקרבת אותה לאף שלי, מריחה אותך ומתרפקת בבד שעטף אותך כל היום. 

מעצבן אחד! למה לא דרשת ממני לבוא.

אני מתקרבת לדלת הפתוחה של המקלחת ורואה אותך דרך דלת הזכוכית הגדולה. המכנסיים שלך והתחתונים על הרצפה. האדים התאספו על המראה חושפים את הלב שציירתי בבוקר כשצחצחתי שיניים.

אני צופה בך כמו במייצג אומנות. הידיים שלך משפשפות את הפנים היפות שלך מול הזרם ואתה מעביר את האצבעות דרך השיער. משחרר גניחה. ומשומה זה גורם לי לקנא ולכעוס יותר. 

אתה , כאלו הרגשתה אותי יורה אליך מבטים מהכניסה למקלחת ,אמרת תוך כדי שאתה שם סבון ביד. 

״מה קטנה שלי , אני יכול לעזור לך במשהו?״ 

״לא…אתה יודע בדיוק מה אתה עושה״ אני אומרת ממורמרת. 

אתה מחייך ועוצם עיניים תוך כדי שאתה חופף את שערך. 

״אני ? מה אני אשם שיש לי נסיכה חרמנית וסוטה כמוך״

אתה שותף מעליך את הסבון ואני עוקבת אחריו ,נוזל במורד גופך על החזה ליד הזין שהתחיל כבר לעמוד וממשיך על הירך עד הרצפה. 

אתה מרגיש את המבט שלי עליך. 

שולח יד אל הזין שלך וגונח באופן טאטרלי שמחכה אותי כשאתה מזיין אותי, אתה יודע כמה אני מובכת מהקולות שאתה מוציא ממני.

״מעצבן אחד״ 

אתה צוחק ופותח את דלת המקלחת. 

״את צריכה להגיד לי בדיוק מה את רוצה, ואני אתן לך להיכנס איתי״

אני מסתכלת עליו במבט עקשני ומלא גאווה.

אבל אני כל כך רוצה אותו…

״אני רוצה סקס״ אני ממלמלת. 

״את יודעת שאת צריכה להגיד את זה כמו שקבענו נכון?״ אתה אומר ומתחיל לסגור את דלת הזכוכית כמו מאיים. 

אני מתקרבת לדלת ותופסת את הידית.

״בסדר בסדרררר, זקן מעצבן שכמותך…

אני רוצה שהאדון שלי יזיין אותי חזק בכוס הורוד שלי כי אני נואשת לזין שלך ורוצה להרגיש אותו דופק אותי״ 

אתה מחייך

״שמח?״ שואלת אותך כשהאוזניים שלי מאדימות מהמבוכה. 

״מאוד״ אתה אומר ומושך אותי אליך לתוך המקלחת. 

מצרפת אותי כשאתה מוחץ את הלחיים שלי ביד חזקה. 

הפיג׳מה שלי נספגת מים ונצמדת לגוף שלי 

הפטמות שלי מזדקרות מההתרגשות ומהרטיבות המפתיעה.

 אתה לוקח צעד אחורה ופוקד.

״תתפשטי״ 

אני מורידה מעלי את הבד הכבד והרטוב.

ואת התחתונים הלבנות שהפכו שקופות.

רואה את המבט הרעב שלך עלי.

״על הברכיים״

אני יורדת לאט ומסתכלת עליך.

אתה כל כך יפה וסקסי ופשוט אי אפשר יותר לעמוד בפניך.

אני לא שולטת בפרצופי ההערצה שהפנים שלי יוצרות כשאני מתסכלת עליך מלמטה.

״ילדה טובה שלי״ 

אתה אומר ,ומתקרב אלי.

״תני לו נשיקה״ אתה אומר ומתקרב אלי, מחזיק את הזין שלך מול הפרצוף שלי.

אני נותנות לכיפה הורודה שלך נשיקה.

״עכשיו צרפתית״

אני מכניסה את הכיפה שלך לפה שלי, מזיזה את הלשון סביבה ומכניסה אותה בכוח לחור שבאמצע.

אני מרגישה אותך מתחיל להיות קשיח יותר.

ורציני יותר כלפי הסקס שלנו.

אתה עכשיו דלוק באמת.

זה משמח אותי, נותן לי את האישור לוותר על האגו הלוחמני מולך ולהרגיש כמו האישה הנואשת שאני ,הזונה שצריכה אותך.

״פאק, תפתחי את הפרקינג פה שלך״ אתה אומר ותופס לי את השיער צמוד לקרקפת.

אני פותחת ואתה מתחיל לזיין לי את הגרון בתנופה.

המים סביבנו משתלבים עם הרוק שלי.

אני לא נושמת ,נחנקת ממך.

ומרגישה הכי סקסית שיש.

שאתה רוצה אותי בכזו פראות.

אתה גונח ואני מרגישה שאתה מצמיד אותי עד לעגן שלך ומחזיק אותי שם כמה שניות כשהזין שלך רועד בתוכי ופולט ישר לגרון שלי את הזרע שלך.

מרגישה איך אתה מנער את הזין ואת הירכיים שלך קופצים קצת מהאורגזמה החזקה שלך.

״פאק חשבתי על הרגע הזה כל היום״ אמרת אלי כשאתה מוציא את הזין שלך ממני.

אני משתעלת החוצה את הזרע שעוד נשאר לי בפה. ואז מרימה מבט אליך. ורואה אותך, הגבר שלי, המבט החם והאוהב שלך משולב ברצון לפעור אותי.

אתה מתקדם לעברי ועומד מעלי.

״תמצצי לי את הביצים״ אתה פוקד

ואני מתחילה במאלכה.

מדמיינת שאני מצרפתת אותך.

עם הידיים שלי עולה ומוחצת לך את התחת. מרגישה את המים שעברו על הגוף שלך מתנקזים על הפרצוף שלי.

״על הרגליים ילדה״ אתה פוקד בחוסר סבלנות שאני אוהבת, כי זה חושף כמה אתה נואש אלי גם.

אני עומדת ואתה מסובב אותי במהירות אבל מחזיק בי חזק מספיק כדי שלא אחליק.

מתקרב אלי ומתחיל לסבן לי את הגוף 

את הציצי אתה מוחץ 

את הבטן הרכה שלי אתה צובט

את הכוס אתה מתחיל לשפשף

אני מרגישה את הזין שלך בגב שלי ורוצה אותו כל כך.

לוחשת לך ״תחדור אלי״

ואתה בלי להגיד כלום פשוט חודר ובקצב

מחזיק לי את האגן 

ואני מניחה ידיים על הקיר ממול.

הגניחות שלי ממלאות את החלל ויוצרות הד עם המים.

אתה נושך אותי איפה שאתה יודע שמשגע אותי 

בכתף ממש מתחת לאוזן, כמו חיה שמנסה למנוע ממני לברוח.

ואני נכנעת אליך.

מתמסרת 

לגבר שלי שחזר אלי.

שחזר הביתה למקום הבטוח שלו בתוכי.

אתה גומר ומצמיד אותי אליך בזרועה חזקה שמוחצת לי את השדיים. מנשק לי את הצוואר ואומר לי.

״אחחח כמה את טובה נסיכה שלי ,את בדיוק מה שהייתי צריך״

ואני מתאפקת לא לענות לך תשובה מתחכמת על ההצגה שעשית לי לפני שנכנסו. 

אני ישאיר את זה לאחר כך, אומרת בליבי הבראטי והשובב.

וממשיכה להתמסר אליך כשאנחנו מתקלחים ומזדיינים ועושים אהבה.

הוא אמר לי שהגניחות שלי חמודות

שהוא אוהב לשמוע אותן

ורוצה לשמוע את הצלילים המתוקים האלה עוד ועוד.

אני מהמבוכה נושכת לו את הזרוע.

לא יודעת בדיוק איך להגיב או מה לעשות.

הוא הגבר הראשון שנוגע בי

הגבר הראשון שרואה אותי כדבר יקר ערך

האדם הראשון שהראה נכונות,

לדאוג שאהיה לי טוב ,יציב ובטוח.

הוא הגיע כמו צונמי משומקום

ושתף מעלי את כל מה שחשבתי

על עצמי

ועל זוגיות.

‏הוא לקח בקלות את האחריות על הכל

האחריות הזו שהכבידה עלי שנים

לא ידעתי שיש אפשרות לנשום ככה,

נשימות ארוכות ומלאות של נחמה ושלווה ולבטוח שהדברים יעשו על הצד הטוב ביותר.

היצר ההישרדותי שמקועקע על נשמתי

לא מאפשר לי להתאהב בו

זה הפחד להודות ולאבד אני חושבת.

אני מבולבלת ומפוזרת.

להרגיש כל כך טוב ,כל כך מהר.

בחיים שלי למדתי ,שככל שיותר טוב

ככה הולך להגיע יותר רע.

הרגליים שלי רועדות,

ואני תופסת לו את השיער

כשראשו בין ירכיי.

לא מצליחה לעכל שמישהו מסוגל ורוצה לעשות את הדברים שהגבר הזה עושה לגוף שלי בכזו תשוקה.

אני מרגישה אותו מחייך כשהוא מסתכל בי מלמטה ונושך את צד הירך שלי.

הוא מנשק את המקומות האדומים שיצר,

את שורש כף היד ואז את המצח.

אומר לי שאני טובה.

שאני אהובה.

ואני נמסה לשלולית שמפחדת להפוך לים.

ועכשיו אני לבד שוב
צריכה לחזור ליציקה המוכרת
אני החזקה והדואגת.
זה לא שהפסקתי להיות לרגע כזו.
אבל אתה עזרת לי להיות גם רכה.
ורכות הרבה יותר קשה לשבור,
היא נמתחת וגמישה ועומדת בפני ניסיון להשמידה.
ועכשיו אני שוב הבחורה האחראית ,הבוגרת והחכמה.

הזו שלוקחים ממנה השראה
ומשאירים אותה ריקה, קשוחה וקרה.
זו עם הלשון החלקלקה.
הזו שעומדת על שלה.
נלחמת עד העצם רק בכדי להיות חלק מהחיים על פני האדמה.
אבל עכשיו זה קשה פי מליון
כי אתה הכרת לי עולם אחר בו אני קטנה שוב
ומפונקת ולא הגיונית ומפוזרת.
הכרת לי איך זה מרגיש לישון בזרועות של גבר.
איך זה כשחושבים שגם כשאת טועה את צודקת.
שאוהבים כל דבר טיפשי ומגוכח שיוצא לך מהפה.
אלוהים אדירים רציתי שתשים עלי קולר !
אתה קולט?
זה הכי הזוי שיש…
תמיד היה לי טבעי לשלוט
אבל זה בודד שם בפסגה כשכולם מצפים ממך לייצר רק פניני חוכמה.
מעניין אם באמת קיים מישהו שיכול לגרום לי לרדת על הברכיים. שידע לרסן את הצניות והתגובות המתוחכמות.
שלא יפחד כשאני מאתגרת את הגבריות שלו. שלא אצטרך לחזור מדברי השובבים מתוך רחמים.
מישהו שבאמת יאמין שהוא חזק מספיק כדי להיות חזק בשביל שנינו…
האם זה בכלל בסדר לבקש כזה דבר?
כך או כך לא נראה לי שמישהו אי פעם יוהב אותי כמו שאתה אהבת לפני שזה נגמר.

על הברכיים
עיניים אלי
אני מסכלת עליך מלמעלה
תופסת לך את הסנטר ומסכלת לעיניך כשהן מתמלאות בהקלה.
יש לי הזדמנות לאהוב אותך כמו שלא אהבו אותי כשאני הייתי קטנה וכנועה.
צלקות זה תכשיטים לאנשים שיודעים להעריך חוכמה.
כשאתה המשרת שלי זו לא חולשה.
בעולם בו כולם רודפים אחרי אידיאל של חוזקה ואטימות ,אתה בחרת להיות חופשי, נתת לי את המושכות לפסל אותך
לגבר אמיתי
תהיה אתה החומר בידיי המוכשרות.
אתה בוטח בי לתפוס את המהות שלך
ולחרוט אותך לנצח ביצירה.
כי כשאומנית אוהבת אותך
המהות שלך היא בלתי נגמרת וחיה אחריך
והמשך ממך.

שיר שמוקדש לנשלטים ונשלטת שלי.