לפני שבוע. יום שני, 27 באפריל 2026 בשעה 12:05
וכל כמה שנים אתה חוזר
כאילו אתה מישהו אחר
אבל אתה לא
אתה זה אתה
יפה וחכם ולפעמים זו קללה.
כשהיינו ילדים המשכנו לחלום על ימים בהם נביא שינוי.
אבל בניגוד אלי אתה עשית את זה.
אתה אשכרה מוצא תרופה לסרטן.
ואני לא מצליחה להבין
למה אתה כל כמה שנים
מתחנן לנסות לאהוב אותי שוב
אין כבר מה
אני דפוקה וסוטה
אבל ככל שעובר הזמן אני טובעת בבדידות איומה.
זה אהיה כל כך נורא לתת לך להחזיק בי?
למרות שאני לא מרגישה אליך דבר?
כמו בזמנים האלה שהיו בעבר ?
לתת לך ללטף לי את האגו
לשזור בי שוב חלומות על פוטנציאל שיבוא.
אתה גבר חזק ושביר
ואני אישה עייפה ושוברת.
לא יודעת למי אני כותבת…
לפחות יש לי זהות בדויה להתבכיין בה על לעשות את הבחירה הנכונה.
ולתת לך ללכת
לפחות לעוד כמה שנים
בתקווה שתמצא מישהי אחרת.
אני משחררת את המילים ממני אל העולם
שאולי סוף סוף בדרך קוסמית אצליח לישון קצת ויעלם בין כולם.

