טיוטה של מחשבה

תמיד מדברים פה על שמירת גבולות אחד של השנייה, ועל כמה זה קריטי.

אבל כמעט ולא יוצא לי להיתקל בשיח, על כמה הגבולות שלנו עם עצמנו קריטיים לא פחות.

כמה זה חשוב לדעת למתוח אותם כשאפשר, ויותר קריטי לשחרר ולעצור כשצריך.

גם אם זה מבאס, גם אם עשיתי מאמץ עד הרגע הזה.

אני חושבת שאצלי הביקורת העצמית נובעת מפרפקיוניזם ואגו של:

"אני יודעת שאני יכולה, אז למה לא??"

אבל

אם זה מרגיש לי יותר מידי- סימן שזה פשוט יותר מידי.

הבנתי כמה זה חשוב לא להרגיש רע עם עצמי!

לתת לעצמי את החיבוק, ההבנה, ההקשבה והחמלה שהייתי נותנת לחברה טובה, אם היא הייתה באותה הסיטואציה בדיוק.

בסוף אני פה בשביל עצמי, ותמיד אוכל לנסות שוב בפעם הבאה♡

יש פעמים שהקלות דעת משתלטת ואני חושבת על כל דבר: "בקטנה"

במיוחד בשעות המאוחרות של הלילה, ההיגיון אצלי נמצא במנוחה.

(אני חושפת את הסוד כי אתם במילא לא יכולים להשתמש במידע, כולם חסומים😜)

לדוגמא:

מחשבה לעשות מנוי ולהעלות תמונה- "בקטנה"

לזרום עם שליטה וירטואלית- "בקטנה"

ועוד.

רק בשביל תחושת הסיכון והאדרנלין🫣

היתרון שבשאר הזמן אני דואגת להגבלות: לחסום הודעות, לא לעשות מנוי, לא לתת אופציה שיקנו מנוי ולעצור שיחות בזמן.