בכמה ימים בודדים גיליתי על עצמי דברים שבמשך כל שנות חיי (די הרבה😉) לא היה לי מושג.
החוויה נמשכה לכמה דקות במהלך הימים האחרונים, הרגשתי מאוד מבולבלת, אבל גם מאוד נרגשת.
אבל הבלבול וההתרגשות היו כאין וכאפס, לעומת המשיכה והרצון לעוד מזה.
רציתי לדעת מה אני מרגישה בכל רגע, לקלוט כל רגש שאני חווה בכל שנייה.
האמת היו המון רגשות, המון תחושות המון לעכל.
הכל היה מבוקר וזהיר כמובן, כהרגלי.
כשאני מוגנת ובטוחה בבית שלי, אבל גיליתי שהגוף שלי מגיב הרבה יותר חזק ממה שחשבתי.
שיש בי תשוקה שמעולם לא הרגשתי.
כמיהה להרגיש, לחוות, להתנסות.
אבל הדבר הכי חשוב שהבנתי זה שמעל לחוויה, קריטי לי מידי מי האדם שאיתו אני חווה.
תמיד ידעתי שאני אדם מאוד נאמן לעצמי ולקרובים אלי, מי שלא בסביבה המוכרת והאהובה שלי זוכה ליחס מכבד.
אבל היחס החם, האוהב והאני האמיתי שלי שמור רק לאנשים האהובים שלי.
החוויה הזאת הוכיחה לי כמה כל מה שחשבתי על עצמי הוא נכון במאה אחוז, ולעומת זאת כמה כל מה שלא הכרתי בעצמי הוא גם מרגש, מלא נוכחות ועוצמתי בפוטנציאל שלו.
מצחיק שאם תדעו מה החוויה כנראה שתצחקו ותגידו: "זה כל כך לא משמעותי, זה כבר כל כך שיגרתי".
מצטערת על בלוג ונילי בעולם בדסמי😜
סיכום:
רגשות במהלך החוויה: סקרנות, חשש, התרגשות, ספק, תשוקה ורצון לעוד.
התחושות אחרי שנגמרת החוויה: סקרנות, הקלה, קצת אכזבה שנגמרה, ביטחון.