עברתם את המימד הכתיבתי
וגם את המימד הווקאלי בטלפון
זה מרגיש נחמד ונעים.
כביכול השלב הבא הוא להפעיל את חוש הראייה
להפגש, להתרשם.
האם הייתם מוכנים לוותר על השלב הזה ולהגיע ישר לחוש המישוש, הריח והטעם?
האם הייתם מוכנים להפגש עם עיניים מכוסות ורק לאחר הפעלת כל החושים האחרים להפעיל את חוש הראייה?
לי יש בראש את היתרונות והחסרונות מבחינתי
מעניין לי לשמוע את שלכם:-)
מ א (ו) ת ג ר ת
כאשר תחליטי לעוף,
תוכלי להתרומם מעלה
למקומות הלא מוכרים, הלא ידועים
כך לחש לי היצור המיוחד הזה
אדם - חיה - מלאך
פניו זקנים, מלאי חוכמה
עיניו עמוקות, יודעות כל
שתק, הרכין ראשו וחיכה
ואני בלי להרגיש,
מסלקת את ההגיון מהראש
עליתי על גבו, אחזתי חזק
התכופפתי ולחשתי באוזנו
קח אותי לשם....
חושבת לעצמי....
האם מה שאנחנו חושבים שיודעים זה באמת מה שאנחנו יודעים
או שאולי זה פשוט רק מה שאנחנו רוצים לדעת
ויש דברים שאנחנו פשוט מדחיקים, מרחיקים כדי לא לדעת
האם הידע מפחיד אותנו?
ומה לגבי דברים שאנחנו פתאם יודעים ולא מבינים מאיפה הגיע לנו הידע?
מי? מי פה שולט על הידע??? 😄
עומדת על הצוק המשקיף אל הים
פורשת ידי לצדדים
מרגישה את הרוח חודרת דרך הבגד
מלטפת את הגוף
מזקירה את הפטמות
מכה ברכות על הפנים.
ואתה עומד מאחורי
מחבק, נצמד
שנינו בלבן
לוחש לי באוזן
הרגישי את כוחן של הרוחות
רוחות הים, השמיים, האדמה
הן שנותנות לנו כוח
הן היכולת שלנו לשנות דברים.
שאבי את הכל לתוכך
קבלי את העוצמה שבך
עופי ילדה, עופי גבוה
תני לעצמך להשתחרר
עצמי את עיניך ואז תראי את הכל
שחררי את האגו ואז תדעי
עד כמה רחוק יכולה להגיע...
שני אנשים, כל אחד בקצה אחר של העולם.
האחד הולך על חבל מתוח בין שני בנינים
והשני מקבל מציצה מזקנה בת 85
שניהם חושבים בדיוק את אותו הדבר.
מה הם חושבים???