לפני 6 שנים. 23 בספטמבר 2018 בשעה 15:18
אין מקום
לזעם פנימה
החוצה
אין מקום
לזעם פנימה
החוצה
הרעב הזה
שקינן בי
נספג
בתוכך
אל תרחם עלי
שמרגיש כמו
אוי-נס
לרגע אחד קצרצר
לשבריר שביר
שיחררתי אותם
את מיטבי ורצוני
השנה בשיא תפארתה
עד אתמול לא ידעתי מה לאחל לעצמי לשנה החדשה
היום אני יודעת...
היא מציאות שעולה על כל דמיון
בלתי אפשרי לעבוד עלי
אבל חלק מהזמן
זה אפשרי