Veni, vidi, vici

לנשום ולחיות

תבדקו שהוא חי

 :)

ויש לי לאן

ת'אמת ?

אני בלתי נסבלת רוב הזמן.

מלאה בפחדים, חרדות, צווחת איי זה כואב עוד לפני שאני מרגישה בכלל..

ולמה ? ומה עשיתי ? ואסור לי ? ועוד מעט ואחר כך, ו.. ו..

וגברתי שתחיה ותתרבה (כדי שאחרים יהנו גם אבל לא ממנה) מחייכת לה

ומשתיקה אותי בהבנה משפילה.

ואז , ככה בסתר אני חושבתי לעצמי...כשלכאורה נראה לי שהיא ויתרה לי (זין ויתרה)

אני הרי סומכת עליה לגמרי, באמת. אז למה המלחמה ?

וכמו בלידה, בזמן ציר, כשעושים את החתך ולא מרגישים בעצם כשהמיילדת חותכת

בבשר החי...

היא מוציאה את המפלצת ומראה לי שאני יכולה להתמודד איתה וגם ממש להנות ממנה.

גברתי מלמדת אותי בדרכים יצירתיות, בסבלנות והבנה איך לנצח את המפלצת שמתחדשת כל פעם

ולובשת צורה אחרת.

כשאני חושבת על זה...יצא לי פוסט ארוך.. אולי זו עוד מפלצת שניצחתי ?

רצופה בהשפלה וכאב

נורא קשה שם בחוץ

ושלא יספרו לכם אחרת

אין שום דבר יפה שם מלבד הצורך

ממני

כשזרקו אותי

או

ויתרו עלי

ולא על חלב שנשפך

רק בגלל מפלצות שקמות לתחיה

הייתי אומרת שאני מנקה ומסדרת לכבודה..

אבל, זו לא האמת...

זה יותר לכבוד גברתי המלכה :)