לא למיגרה

פגשתי היום בל"ג בעומר מישהי חמודה אבל לא יותר מזה.
מראה בינוני, הבנתי שכמה שאני מרגיש לבד, אני עדיין לא מוכן להתפשר.
אני יודע שאני לא מלך היופי ושיש בי דברים טובים שקשה להבחין בהם לגבי ממבט ראשון(שאלו הדברים שבגללם אני תופס מעצמי),
אז למה אני לא מוכן לנסות עם בנות שלא עושות עלי רושם ראשוני?

כל הסיפור הזה מתסכל אותי,
אני יודע שאני יכול להתאהב בבנות שהן לא הכי יפות בעולם וזה קרה לי כבר עם בנות שעבדתי איתן\הייתי איתן בלימודים\בתנועה, בנות שיצא לי להכיר,

והסיבה שאני לא יוצא יותר מדי עם בנות מהאינטרנט היא שאני לא מתלהב מהן על הדף, אני חייב לתת לזה סיכוי,
משהו צריך להשתנות בקרוב או שאני אשאר לבד...

אני לא יודע אם הייתי יכול לעשות משהו יותר טוב, או שהיא סתם לא רוצה אותי.
אפילו אם הייתי מצליח להיות אני, אני לא בטוח שהיא היתה מעוניינת,
אבל עם כל המסיכות שלי העסק ממילא אבוד.

אני שם לב שאני מתקתק וחמוד רק באחד על אחד ובכללי אני שומר על חיצוניות יהירה ומרחיקה.
ברור לי שאני לא אצליח להיפתח אלא אם היא "תשבר" ותרצה אותי, עד אז אני אהיה מחוספס.

איזה חיים דפוקים.

היום בבוקר שוב תקפה אותי תחושת הבינוניות שלי,
אני חייב לעשות משהו כדי לצאת מזה,
בפעמים הקודמות התחושה הזו הביאה אותי להתחיל דברים טובים אבל אני לא מרגיש שאני מתקדם בהם.

עכשיו התחושה תוקפת שוב,
אני יודע שאני יכול לעשות משהו גדול... אבל אני תקוע בלימודים, בצבודה.
מקווה שאני לא אמות בעוד שבועיים באבט"ש,
יש לי עוד דברים להגשים (עבודות להגיש לאונ').