השמים רצים למקום אחר

למה הם מתכוונים כשהם אומרים "טוטאליות"? זאת שאלה שממש... מציקה לי (?) מטרידה אותי (?) לאחרונה. קראתי סיפור בBDSM Library, שבו, תמורת מיליון דולר, מסכימה בחורה חמדנית (greed is good, כך היא מבטיחה לעצמה פעם אחר פעם), להפקיד את עצמה בידיהם של זוג; דום ודומית משך שנה, במהלכה תעשה כרצונם, מבלי שתהיה לה מילה בנידון. תחיה בביתם. תאכל מצלחתם. תלבש את הבגדים שיספקו לה.

אז למה הם, או הוא, או היא, מתכוונים כשהם אומרים "טוטאליות"? לאכול עשרים אפונים בדיוק לארוחת צהריים? לשקול ביתר זהירות את הגבולות שלך?? לשמוט אותם כלאחר יד, מאחורי גבך? (אני מניחה שלא, הרי לא זו הכוונה). להיות שם בכל רגע, בכל דקה, בכל נשימה, עם כל מילה שנשפכת מהמקלדת? בתור לרופא, מתחת לעור, כשאת קוברת את האף בפרווה של החתול? רק - תעצמי את העיניים ושאי את זה? הכאב שייך לו, אבל גם ההתלבטויות וחוסר-הוודאות והתסכול מול המעביד והעייפות נוכח הנסיעות הבלתי-פוסקות? מאוד קל להגיד "טוטאליות" ולהתכוון ל... "עצמי את עיניך, אני רוצה שתתעלמי מכל אלה, תשכחי מהעבודה, ותשכחי מהנסיעות התכופות, תשכחי מהתור לרופא ומהעובדה שעוד לא עשית אבק (והו- איך זה משגע אותך?), ותהיי איתי כאן באופן מוחלט" כשזה בעצם... היי רבע לעומתי, היי חצי. תני לי את כל אלה, אני אהיה אדם פלוס. ומישהו ב-א-מ-ת רוצה את זה? מישהו ב-א-מ-ת יכול להיות את זה?