קרה לכן פעם שהייה לכן חיבור פיזי עמוק עד כדיי כך שרק להרגיש אותו לידי מעלה את סף ההורמונים כל כך קרוב לעור שעוד שנייה הם פורצים החוצה?
אתמול בלילה הלכנו לישון יחד ואני שוכבת מאחוריו מדביקה את האגן לאחוריו ומרגישה את הריגוש כל כך קרוב על פני השטח שעוד חיכוך קטן נוסף ואני מתפוצצת עליו...
לפעמים זה מתסכל לפעמים זה גיהנום, לפעמים זה גן עדן!!
הוא מודע לחולשות שלי רואה אותי רועדת מליטוף שהוא מעניק לי בהיסח דעת, מחייך חיוך מופתע ואז זוויות חיוכו עולות מהפתעה לזדון מרוצה מעצמו..
אומר לי "ממי, דחיית סיפוקים!" ואני רק ממתינה שיחליט לתת לי להתפרק וגם אז הוא לפעמים הוא עוצר ואומר לי " לא עוד, חכי, בפעם הבאה זה יהייה מתוק יותר.. "
אני נחרבת מבפנים רוצה עוד עוד עוד!!!!
אבל אני אמתין אשמור לי את הזכרונות שיפתיעו אותי פתאום וירעידו אותי ברגעים לא צפויים, פתאום באמצע שיחה על שום דבר אני אמצא את עצמי רועדת כשפתאום זיכרון יתנפץ לי בראש ואני ארעד ואאנח.. הוא כבר מכיר את זה ומשועשע מזה.
M מקנאה בי על זה רוצה גם להתחבר לעצמה כמוני, להיות מסוגלת להרגיש כל כך מחוברת לעצמה לרעוד כמוני ממגע חולף ולא קשור להיטרף מלהיות לידו רק להיות שם בנוכחותו ופשוט להרגיש את החיבור מהבטן מהאגן מבפנים.
מאחלת לכולם להתחבר בכזאת חופשיות לאדם אחר..
לפני 18 שנים. 4 באוגוסט 2006 בשעה 10:23