|
|
|
אבר קטן יש באדם, כידוע, משביעו - רעב, מרעיבו - שבע
מעודי לא שיערתי שהנוזל הזהוב הזה, כאשר נלגם ונטמע בך שוב ושוב,
יכול לחרמן אותי כל כך
לשון בלבד!
(ולא לשכוח לצחצח שיניים)
מכרז נוסף יוצא לדרך והפעם מיועד לשכנים סוטים בלבד.
רוצה קצת שפיות, מגיעה לי, נכון?
לפקודתי, החל מדווח על שלל מעלליו בשבוע האחרון, בעודי סוטרת בפניו שוב ושוב.
"מכיר אותך טוב, אלה, יודע שקנאה עושה לך את זה"
תבונתו מענגת.
"אתה צודק" אמרתי "משום כך, יחסים בלעדיים אינם מועילים לכוס שלי".
"ברור" הנהן
"מצוין, ועכשיו תסתובב"
מאד נהניתי מכם, סוטים מפזזים, מזוג סנדלי המהממים וגם מעלמת החן התמירה
שבראתי אתמול ואשר תפקדה במסירות ללא רבב (יהלום משובח שאתה, חומד).
לשם חדוות הבריאה, מבוקש בן-חורין (או לפחות כזה המכוון לשם).
והחידה הפעם היא כדלקמן:
המסתתרת כאן חיה נדירה שכזאת, והאם תתגלה במהרה בימינו אמן?
ה' 😄
אקח אותך (אולי), אתקין כמנורה (אדליק ואכבה, אדליק ואכבה),
מיצג חמדה בזוי, תלוי ומסתחרר,
נטול עמדה, נוטף בושה,
זוהר
1. אני לא צריכה אותך.
2. אם כי בדרך כלל, בשלב כזה או אחר, אוכל למצוא בך שימוש סביר כלשהו
(כישרון נדיר בהחלט).
3. לרוב כרוך הדבר בלא מעט מאמץ עבורי.
4. ולעניינינו: מה ייצא לי מזה?
נראה שהתעייפתי. גם לי זה קורה, מסתבר.
הגיע הזמן לישון קצת
(מאה שנים יספיקו, אולי).
