עבר חודש וחצי מאז הפוסט האחרון שלי
ואני - עברתי כ"כ הרבה
כ"כ הרבה שאין לי מושג מאיפה להתחיל
היתה לי תקופה יפה וקצרה ביותר, הכרתי בחור בחדר שלי בצ'אט
הכל התחיל בקטע של צחוק ושעשוע. השיחה בניינו התגלגלה למסן ומשם למצלמה
הוא היה בחור נאה ביותר.
אני אמרתי לעצמי:
אוו סופסוף עבד חתיך, גבוה, שנון, מצחיק 😄
עד מהרה התגלה שהוא לא ממש עבד ויש לבחור רגשות והוא בקטע של זוגיות
העניין קצת הלחיץ אותי והייתי דיי מופתעת אבל אמרתי לעצמי:
"כ"כ הרבה זמן לא הרגשת, לא נתת לעצמך להפתח ולחוש את הרגש, קדימה הארד תזרמי"
וזה מה שעשיתי
כמובן שהסוף לא איחר להגיע והכל נגמר בפתאומיות, בכאב, בצורה הכי לא צפויה שקיימת
ואני שוב קמה על הרגליים, שוב אוספת את עצמי ואומרת:
"זהו, עד כאן, תנעלי שוב את שערי ליבך, תהי שוב קשה כמו שאת יודעת,תגרמי להם לסבול,
להתענות, לכרכר סביבך כמו כלבלבים - בדיוק כמו שמגיע להם!"
אך איני יכולה
הראש אומר משהו
והרגש אומר משהו
מין מלחמה פנימית כזאת שעובדת 24 שעות מסביב לשעון.
אז החלטתי לשחרר את כל עבדיי לחופשי, לקחת לי פסק זמן, להנות מהלבד שלי, מהשקט.
בלי הודעות SMS של העבדים, בלי טלפונים, בלי אישורים, בלי בקשות שלהם
שזה בכלל הדבר הכי מרגיז בעולם, כל פיפס שלהם הם צריכים אישור - איףףף.
אז זהו
נהנתי לי מהשקט ומהלבד שבועיים שזה בהחלט הספיק לי והביא אותי למקום אחר.
והנה אני כאן
עם:
"קולקצית אביב 2008 "
* שיהיה לכולנו שבוע נפלא, מלא בחיוכים ובהרפתקאות נעימות *[b]
לפני 16 שנים. 19 בדצמבר 2007 בשעה 2:59
