אחרי יומיים ששרצתי לי בים,
נותן לשמש ללטף כל פיסה.
מוצא לי גם זמן לשבת עם חברים,
ומבין , שאני ממש לא בעיניינים-
כל כך הרבה דברים השתנו בסביבה,
ואני בוחר לא להתערות,
כי גם בלי זה,
יש לי בעיות משלי,
לא רוצה של אחרים-
את שלי אני מכיר.
היום ישבתי איתה בבית קפה,
חברת ילדות, שקשורה לי לנשמה.
כשהיא התחתנה- שמחתי בשמחתה,
אבל בחושי ידעתי שמשהו לא כשורה.
מזל שאין ילדים, רק בעל
בעל שכלפי חוץ- חלומה הרטוב של כל אישה, אבל....
לאט לאט, היא חשפה, את העובדה,
חיבקתי אותה חזק,
למרות שרציתי לתת לה סטירה חזקה-
אבל היא קיבלה ממנו כל כך הרבה,
שחוץ מחיבוק לא חשבתי על שום דבר אחר.
מסתבר שחלומה של כל אישה, אישפז אותה כבר 3 פעמים,
ורק עכשיו היא החליטה לשתף, ולהפרד.
הלכנו לעו"ד, חבר, ומשם למשטרה.
היא לא יודעת איך לספר למשפחה,
אבל אני יודע, שהם יקבלו זאת בברכה.
שוחה את השחייה הקבועה,
נרגע,
מקווה שהסתיימה עבורה תקופה.
ואני מחליט להמשיך עם החופשה.
לפני 17 שנים. 7 בנובמבר 2007 בשעה 18:54
