בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 18 שנים. יום שבת, 5 בינואר 2008 בשעה 6:05

אתמול עם אמא במיון,
היה חולה נפש שצעק המון.
אימא שלי בשונה ממני , פתיל הסלנותל שלה קצר,
וכשנימאס לה- כולם חוטפים ממנה.
אחרי סבלנות של שעה ( כולי הערכה)
מקשיבים לצעקותיו, וכבר מריצים בדיחות.
והינה באה צעקה נוראית שלו " די בא לי למות, שיקח אותי וזהו"
אמא לא עומדת בשטויות וצויקת עליו וחזק :
"עוד מילה אחת אני מורידה את כל המחטים ותוקעת בך- ושולחת אותך אליו אקספרס-אז תשתוק ותן לסבול בשקט!"
אני מתאפק לא לצחוק,
כל המחלקה בדממה, במיוחד ההוא,
כך העברנו את הזמן שנותר בשקט ובשלווה,
ובסוף-הרופא אמר "תודה-עשית סדר במחלקה".

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י