שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 16 שנים. 17 בפברואר 2008 בשעה 16:47

אתמול התיישבתי לכתוב את חוות הדעת על זו המשוגעת,
יסלח לי זה שלמעלה, אני כותב צוחק- ממש מתגלגל,
אולי הפכתי למשוגע גם כן?

מתיישב עם הצוות המקצועי הקשור לממלכתי,
התגובה מוזרה- כולם צוחקים, אחת אפילו ברחה לשרותים.....
נושא כלל וכלל לא מצחיק,
הרי היא במצוקה רגשית ,
והריקושטים מופנים אליי- כי מה לעשות יש לי משהו ( איכותי) בין הרגליים.

מודה, אף פעם לא נתקלתי בכזה מקרה,
אולי הזנחה?
אולי טיפשות לשמה?
בגדול- מסכנה.

בצהריים אני בכנס מקצועי, פוגש חברות וחברים ששנים אנחנו לא מתראים,
אבל כשאנחנו נפגשים, זה תמיד כאילו אתמול נפרדנו לשלום.
יושבים בשמש ( כמנהגנו תמיד היינו מבריזנים) ומעבירים חוויות ממלכות שכנות,
שיתפתי אותם במקרה המדובר-
לדעתי מחלקה שלמה שמעה צחוק מתגלגל בפראות לשמה.

חבל שאסור לי לעשות סטנד-אפ על נתיני,
הרי מופע יחיד יכול הייתי להריץ -
בעצם אפילו כמה.......


עדן בלי צנזורה​(שולטת) - תגיד אפשר גם לבוא ,לממלכה שלך???
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - לממלכה הפרטית שלי, את הרבה יותר ממוזמנת!
לפני 16 שנים
fullspeed - האמת שמאז שיש לך ממלכה משלך אני טיפה מודאגת..
יש עדיין מקום לכאלה אצלך בגובה העיניים?
או שאני אמורה לכרוע ברך בציתנות כשנפגשים?
נשיקות חומד, העיקר שאתה שומר על עצמך
בקו השפיות.
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - :)
בממלכה הציבורית שלי אין מקום לגובה עיניים- כולם יודעעים זאת!
בממלכה הפרטית שלי, לא צריכה לכרוע ברך בצייטנות-אלה לחבק חזק ולשבת איתי!
שפיות? אני? אולי...
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י