אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 16 שנים. 15 במרץ 2008 בשעה 15:09

אני קורא טוב את הסימנים,
יודע שצריך לפתוח את הדלת,
ולפסוע במסלול לא בטוח.

יודע שאני חייב את זה לעצמי,
יותר מאשר לסביבתי.
אולי מרגיש ששם טמון ייעודי?

לא חושב על מה יש לי להפסיד או להרוויח,
אלא מה אני רוצה לקחת איתי, בתרמיל החיים.

מצד אחד מרגיש בטוח כשהדלת סגורה,
אבל יש בי סקרנות,
סקרנות למה שנמצא מעבר לדלת-
אולי תיבה, שפנדורה לעומת ממש תמימה,
אול תיבה, שמכילה אוצר?

אולי הדבר הטוב ביותר, הוא לא להתמודד?
לעלות על הטיסה הראשונה ולשחרר??
טוב בזה אני אלוף,
נבדוק מתי הטיסה הבאה.
לא כל כך בא לי להיות ברכבת שלי


fullspeed - נסיעה מצוינת יקר, ואם רוצה יד לפעמים או
כתף , חיבוק או כולם, אותי אתה יודע
איך למצוא.
נשיקות וטיול מוצלח.
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - את באה לספרד?
לפני 16 שנים
עדן בלי צנזורה​(שולטת) - אחחחחחחחחחחחחחח

מה ניסגר איתך הא?????

סע ואל תחשוב פעמיים,חיים פעם אחת,מי כמונו יודע....
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - חוקוק
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י