אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 18 שנים. יום שבת, 15 במרץ 2008 בשעה 13:09
אני קורא טוב את הסימנים,
יודע שצריך לפתוח את הדלת,
ולפסוע במסלול לא בטוח.

יודע שאני חייב את זה לעצמי,
יותר מאשר לסביבתי.
אולי מרגיש ששם טמון ייעודי?

לא חושב על מה יש לי להפסיד או להרוויח,
אלא מה אני רוצה לקחת איתי, בתרמיל החיים.

מצד אחד מרגיש בטוח כשהדלת סגורה,
אבל יש בי סקרנות,
סקרנות למה שנמצא מעבר לדלת-
אולי תיבה, שפנדורה לעומת ממש תמימה,
אול תיבה, שמכילה אוצר?

אולי הדבר הטוב ביותר, הוא לא להתמודד?
לעלות על הטיסה הראשונה ולשחרר??
טוב בזה אני אלוף,
נבדוק מתי הטיסה הבאה.
לא כל כך בא לי להיות ברכבת שלי
לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י