לפני 16 שנים. 16 ביוני 2008 בשעה 4:03
לפעמים החושים שלי יותר מידי מחודדים,
במפגש שנערך,
מהר מאוד הבנתי שאני חייב להניח בצד את התאוות שלי,
והפעם בחדר העבודה, לחבוש את הכובע, הראשי שלי,
לבחור במקצועי.
ממפגש שמטרתו הייתה הנאה,
העיקר היה שיחה,
לב שנשפך ובכה,
חיזוק,
וכן, גם ליטוף לנשמה.
לא מנסה להבין , מה גורם לאנשים לנתב את דרכם,
לא שופט את דרכו של אף אחד,
יכול אולי להבין-
אך לא תמיד להסכים.
חשבתי להתפרע, אבל אני מרגיש מעולה,
מעולה שלא פעלתי כפי שחשבתי,
כי אז הנזק היה גדול,
עקבות המפגש היו יכולות להשאיר נזק,
ובזה אני לא רוצה שום קשר.