אפילו בחושך

מסתבר שישנתי לא במקום שרציתי , אבל כמו תינוק.
קם לתוך יום של חופש, שממש אוטוטו בשלבי סיום
ומחליט- נוסע לים, להתבודד עם עצמי, והמים.

רגע לפני שיוצא מהמיטה, מקבל הודעה, מאחותי היקרה! ( מי שמכיר אותי יודע שאין לי אחיות אמיתיות)
היא מתחתנת !!!!!!!
בבת אחת כל השורשים המרוקאים שלי יצאו בקולות,
התרגשתי בשבילה מפה לירח וחזרה ( כך אחיין שלי אומר, כשוואלים אותו עד כמה הוא אוהב את דוד מומי....),
ולא יודע מאיפה זה בה, אפילו התחלתי לבכות משמחה!!!

הכרתי אותה פה, והמטרה הייתה הכרות רומנטית,
אבל שנינו הבנו שאנחנו לא בשלים לקשר- לא פתרנו דברים קודמים.
למרות שאנחנו חושבים דומה, ומשלימים במיליותינו אחד את מחשבות השני,
ההכרות הזו, הפכה למשהו שהוא יותר חשוב מבחינתי מקשר-
הפכנו לחברים טובים, טובים מאוד, ומבחינתי-לכל החיים!.
לא יצא לנו הרבה להתראות השנה , אבל בכל פעם שאנחנו מדברים- אנחנו בהרגשה ליד.

כמובן שסדר היום התהפך...
הלכתי לים-אבל השתעממתי נורא,
פתאום, במצב שאני בו, לא עיניין אותי מה שמסביב.

התקשרתי לחבר, שמכיר אותי שנים, חבר שליווה אותי בנפתולי החיים,
גם עם ההיא.......
סיפרתי לו את החידושים בחיי, ופתאום אני זוכה לחיבוק חזק, חזק, חזק וחזק.
"ברוך הבא מומי- התגעגתי אליך נורא"
לא הבנתי על מה הוא מדבר, הרי לא נעלמתי?
אבל האסימון ירד לי מהר מאוד.

קראתי פה באחד הבלוגים, על סגירת מעגלים, על שחרור ועל התחלות
ואני מחליט שזה הזמן שלי, ואולי הגיע הזמן...?
למלא את הריאות בחמצן, להתנער ,להשתחרר ולהתחיל לחיות ולא להיסגר בתבנית של שולט עם חוקים ברורים....

אני מנמיך מינון בכל הקשור לשליטה ( אולי קל לי כך לשלוט בי?)
אני יודע שקשה להתנתק, ואולי אי אפשר, הרי עשיתי זאת בעבר.
אבל מה שנכון עבורי עכשיו, זה להגדיר לעצמי את הדרך, מבלי להיסגר בפרדיגמה אחת.

נתראה במסיבות במועדון
אפשר אצלי גם- אבל לא למסיבות שארגנתי.

מבטיח לקרוע רק את הרחבה.