לפני 15 שנים. 6 באוקטובר 2008 בשעה 21:48
יום שהתחיל בצורה הכי מגעילה שיכולה להיות,
הדרדרות במצב הפיסי והכללי,
נותן לאופטלגין לשטוף את נשמתי.
כנראה שהייתי צריך לרדת במינון האנרגטי שתוקף אותי,
אבל מיד, המצב גם השתנה,
כנראה שההשפעת המשככים עברה,
גם הכאב נמוג לכמה שעות,
והתחיל הקצב האופייני.
מתבונן בתוצאה- מעולה!
אני מקווה שמחר ילקקו את האצבעות בבוקר- בבית לא התאפקו,
לכל אישה שרוצה ללמוד להיות מניפולטיבית יותר ממה שהטבע חנן אתכן-
סדנא אצל אמא שלי בבקשה.....
רוצה לשתף אתכם במחשבה שרצה אצלי בראש, מאז שיחה לפני כמה דקות: " מומי מרוב חיפושים אחר ריגושים, אתה היית עיוור לכמה רגשות פספסת ......" והתחילה למנות ארועים, וואלה?.....
