אפילו בחושך

בדרך כלל אני אוהב להתנסות,
ולבלות במקומות חדשים,
אבל בסיכומו של דבר-
אני מצטער שלא נצמדתי לתכניות שהיו לי לגבי יום שישי.

מגיעים לזירה, לקוקטיל "חגיגי"-
מתחיל נחמד, אני פוגש חברים-
וואלה נכנסתי מהר לעיניינים?

המקום לאט לאט תמלא,
אני מתחיל להיות לחוץ-
לא כולם יודעים שצפיפות שכזו אותי מכניסה לחרדה.

האוזניים מתפוצצות-כך שאין לי מושג מה אמרו לי אנשים,
בצפיפות שהייתה אין לי מושג מי בי נגע,
העיניים צרבו לי- כך שלא ראיתי מי עליי הסתכל,
על הריחות אני חושב שלא אכתוב,

יש מקומות/חוויות וכנראה גם תחנות-
שבהן אני בפעם הראשונה, האחרונה והאחת יותר מידי.