אפילו בחושך

מנסה להסתיר תחושות,
את הרגשות אני כולא בפנים.
יוצק, בתוכי יציקה קשה-
בונה חומה מסביבי,
פוחד לשחרר.
רואה דלת פתוחה, שלא הייתה קודם.

כל כך הרבה חומות בניתי,
כדי לחסוך מעצמי את הכאב.
אבל מאותו רגע שחציתי את הדלת,
התחלתי להתאהב בחיוך-
בחיוך שנגלה מולי.

מנסה לשחרר, ולקלף
ומגלה את החבוי,
את החיוך ,
את השמח יותר.
את זה שלא כל כך צריך כבר לשלוט.....