לפני 17 שנים. יום שישי, 17 באפריל 2009 בשעה 15:52
את הרגשות אני כולא בפנים.
יוצק, בתוכי יציקה קשה-
בונה חומה מסביבי,
פוחד לשחרר.
רואה דלת פתוחה, שלא הייתה קודם.
כל כך הרבה חומות בניתי,
כדי לחסוך מעצמי את הכאב.
אבל מאותו רגע שחציתי את הדלת,
התחלתי להתאהב בחיוך-
בחיוך שנגלה מולי.
מנסה לשחרר, ולקלף
ומגלה את החבוי,
את החיוך ,
את השמח יותר.
את זה שלא כל כך צריך כבר לשלוט.....