לפני 17 שנים. יום שישי, 15 במאי 2009 בשעה 17:57
נראה לי שאני מחסל בעיות בחזית אחת, והופה-
נפתחות כמה חזיתות ( כמעט כתבתי חזיות... הלוואי).
משלים עם העובדה שנהיגה היום לא באה בחשבון,
למרות שהכיוון מאוד מפתה, אבל אני בהשפעת יותר מיני מבלבלים.
מנסה לישון כדי לאגור כוחות למשפחה,
אבל אז טלפון שטורף את כל הקלפים-
והפעם מהכיוון של המשפחה.
שוב פעם מישהו עושה שטויות,
וצריכים להרגיע מסביב את הדמויות.
מחצין את ההרגשה-
לא רוצה להביע דעה,
מנסיוני עדיף לא לעשות זאת בחיק ,זאת המשפחה.
נמאס לי להרגיש רע, ולשדר שאני כל כך חזק.
נשבר לי מהתפקיד שלי בסביבה- של זה שיודע או מנסה לפתור את זו הבעיה.
מגעיל אותי להתמודד עם אנשים ששכחו שהם בני אדם.
מרגיש שכל מה שחסר לי עכשיו זה חיבוק חם-
ולצלול לשינה ארוכה.