אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 17 שנים. 27 במרץ 2007 בשעה 18:01

היום הוזמנתי לעבודה,
שבדרך כלל היא מאוד מהנה.
הצד השני שלי מתגלה,
בו אני עושה ההפך- ומרגיע את המטופלים,
וברור שגם אותי.

הפעם הוזמנתי ואולי לא במקרה,
אל זוג שכנראה את דבריי רואה- מאוד מקווה שכן.

התחלתי במשימה והיתה אווירה מקסימה,
באיזהו שלב דברים התגלגלו שלא לרוחי.

אני מבהיר הכל מלכתחילה ובדרך כלל אין בעיות,
לא מוכן לשלב את מה שרצית ואולי אתה גם.

כשראיתי מה נעשה,
החלטתי שאני אפילו לא מנסה להמשיך-
יש גבול לחוצפה.
יש לך מזל שאצלי וריד לא התפוצץ-
כי אז משהו על פרצופך היה מתנפץ,
וביננו-לא נראה לי שמישהו היה מתרגש מזה.

תעשו לי טובה גדולה ותפסיקו להתנצל,
אני בז לאנשים שכמותכם.

אם זו לא הייתה עבודה ששכרה בצידה,
והיית אטרקטיבית ונעימת מראה,
אולי הייתי מצטרף לחגיגה,
אפילו שהכונפה שלך בסביבה....
עכשיו רק המחשבה עושה לי בחילה !


שלא תבינו לא נכון- אני מאוד רגוע


Madame T​(שולטת) - רגוע אני לא יודעת. מה קרה מומי? הכל בסדר?
לפני 17 שנים
momi​(שולט) - שלחתי לך את ההרחבה:)
לפני 17 שנים
כיסונית - אנשים... אין גבול לחוצפה שלהם!
לפני 17 שנים
Zarial​(מתחלפת) - אין גבול.... נכון

שאלה קטנה ... מה אתה עושה?
לפני 17 שנים
momi​(שולט) - חשבתי שסיפרתי לך :), אני גם מעסה.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י