צד לי את מה שאת הכי רוצה להסתיר...

לשבת מולך, לדבר לשתות לצחוק. וכן להסתכל לך בעניים, בחיוך בסומק שנוצר שאת מובכת קלות. את שואלת אותי "אם אהבתי איך שאת ניראת"? וענתי שאני ממש אוהב. ושוב שאלת ושוב הסומק המתוק הזה למה לא בכנתי את הגוף שלך למה לא נגעתי למה לא הצצתי סיפרת לי שבאת בלי תחתונים כי היית בטוחה שארצה לראות. עצרתי אותך והסברתי, שראשית אמרנו שזו פגישה לדבר לראות אחד את השניה ואני באמת באתי לראותך ולא להפשיט לבחון לגעת . ואז הסברת לי שככה זה היה בכל אחת מהפגישות האחרות שהיו לך מהאתר עוד לפני שבכלל החליפו מילים את היית צריכה קודם להתפשט להראות את גופך ואולי גם יותר מזה וכן הבנתי למה התכוונת. המשכנו לשוחח זו הייתה שיחה כייפית סיום כייפי. תודה.

הייתי חייב לפרוק סיימתי את העבודה נסעתי לחוף פלמחים יש לי פק"ל חובה באוטו מלבד קפה מכנסיים קצרים וכפכפים החלפתי בגדים ונכנסתי לים הייתי חייב להוציא ממני את כל מה שנעצר בי בכמה הימים האחרונים . אני מרגיש שזה פשוט מנקה את המחשבות הלא טובות. אני צריך את החוזק את העוצמה שרק בים ניתן לקבל.

וזה שיר שמזיז נהדר וטוב למצב הרוח.

מאחל לך באמת רק טוב.

'לבלות' בחד מיון ילדים עם תינוקת עם תינוקת שלא יורד לה ההחום לשמוע אותה בוכה את האמא חסרת כוחות שאין לה איך לעזור לילדה שלה. פשוט כואב אתה רוצה לקחת ממנה את הכטב רק שתפסיק לסבול ואז פתאום נס, נר מצחיק אחד. ופתאום הילדה מעט מחייכת ואחרי עוד מעט זמן צוחקת הדמעות יבשו הצבע מעט חזר ללחיים האמא חזרה לנשום הילדה עוד נרדמה  על העגלה. היא אומנם חברה ולא בת זוג אבל הרגשתי כל כך מחובר ולא יכלתי לחשוב על שניה לעזוב אותן במצב זה   החזרתי אותן לביתן ולי נותרו שעתיים לתחילת היום שלי. יום מקסים לכולנו.

רעב לצרוך אותך על בסיס יומי שעתי בכל רגע נתון בכל זמן פנוי. התשוקה לדם ניגר על עורך הצחור אדום על לבן בוהק הרגע בו הוא מתחיל זרזיף קטן טיפה ועוד טיפה זולגות צובעות מחתימות מלחיצות סקרפל מעט אלכוהול רפואי מבט רעב חיטוי חיתוך של 3 מילמטרים רוחב 10 מילימטר עומק  ריחוף עמוק מה עוד צריך חיטוי מעט ספרי לסגירת הסריטה וחזרנו לחייך .

אחד ממנהגי האבלות זה לשבת על ריצפה מצד שני אין דבר יפה יותר מאשר לראות אותך על כאשר זוג בירכייך על הריצפה או שהטוסיק שלך על הריצפה.. ובכלל לשבת כי סתם בא.. סבתי עליה השלום תמיד העירה לי שישבתי על הריצפה שזה לא מכובד ושזה מנהג אבלות ומאז זה מהדהד לי תמיד בראש. ותמיד שאני יושב או מורה לשבת על הרצפה אני נזכר במשפט הזה..

בוקר מופלא לכולנו .

אומנם בעבודה אבל עדיין קפה של בוקר לבדי פה השמש מטפסת לה היי שם באופק שולחת קרניים חמות מסתתר ממנה מתענג על אוויר נקי קריר שכזה. כל מה שבא לי כעת זה שתשבי לרגלי אסדר כרית לבירכייך שימי את ראשך על עלי שאוכל ללטף ולהביט עמוק אל תוך ענייך לראות כמה שיותר עמוק אל תוך נפשך ריגשותייך לתת למילים שלך סראונד מלא בראשי . אני רעב אליך. 

השעה חמש אני מתעורר יקיצה טיבעית אבל את רק מתהפכת לך ורוצה עוד .. אני מתקלח מצחצח שיניים וכל הריטואל הרגיל ובא להעיר אותך. הפעם אני יעיר אותך איך שאני רוצה.. פיסקתי מעט את רגליך הזזתי מעט את התחתונים ועם לשון חמימה ותחושת הרעד והגמירה שלך אני חושב שזה השעון המעורר הטוב מכולם. מזל שיש זמן עד תחילת ההעבודה.

לגעת להרגיש לעסות ללוש לתת לגוף להשתחרר וככל שהמגע עמוק יותר הגוף שלך משתחרר יותר כמהה ליותר נע לכיוון המגע נע עם המגע. אין מענג מזה מוסיפים שמן עם ניחוח אהוב ואז המגע נעשה רך וזורם אף יותר מובים גם את הלשון לייצר רטיבות רבה יותר הגוף שלך מגיב לכל זה הכל הופך לחייתי יותר מהיר יותר רעב יותר...