צד לי את מה שאת הכי רוצה להסתיר...

אני דיי בטוח שכבר ממזמן 

את כבר לא זוכרת.. אבל היי 

שאני רואה אותך .. אני נזכר בכל.

בלי ספק שאת חסרה.

זה התחיל בהודעת מחמאה. ואותי זה תמיד מרגש מחדש שאוהבים לקרוא אותי זה ממש לא מובן מאליו. ולכן אמרתי לה ממש תודה ועברתי לקרוא מי העלמה .  שמה נשמר. והיא דיי נשמרת באנונימיות לא סיפרה דבר על עצמה בפרופיל. אז כתבתי לה שהיא לא משתפת דבר על עצמה וזה לא יאה. והתחלנו לשוחח דיי הרב  לעומק הערב.

בשלב מסוים היא ביקשה את סליחתי וביקשה ללכת לישון, אני אוהב נימוס וכיבוד.כמובן שזה הדדי ומלא הערכה.

אתמול בבוקר היא כתבה לי בשנית רק שהפעם היא ביקשה שנפגש היא זקוקה לחיבוק. בצהרים יצאתי מוקדם אספתי אותה מעבודתה ונסענו אל מול הים בבת ים. קנינו לשתות יצאתי איתה מהאוטו, וממש 10 דקות התחבקנו זה היה גם נעים וגם ממש הרגשתי כמה היא הייתה זקוקה לזה. הרגשתי ממוגנט נשאבתי לזה ולא הרגשתי איך הזמן רץ . חזרנו לאוטו ומה שקרה אחרי לא היה החשוב. החיבוק פשוט עשה את שלו שנחנו אמרנו שזה חייב לחזור על עצמו. ואני שואל כמה הרגישו חוויה דומה לי זה קרה משהו דומה רק עם בת זוג עם גרושתי לייתר דיוק ואיתה זה קרה בפתאומיות זו הייתה הפתעה..

וכך נתקעתי עם נתח עסיסי יפיוף עולמי

בלי יכולת להכינו כמו שצריך כוסאומומומו.

הנתח חזר לחניטה בניילון במקרר עד מחר

רק נקווה שהפעם אצליח לומר דיינו ובתאבון. פאאאק אני רעב.

אלוהים אדירים איך מסברים לה 

שאני באמת רוצה לעשות לה טוב.

אז אסע אל הים להחליף מצב רוח.

מותר מידי פעם פשוט להקדיש לך...

מעניים אם אצליח גם הפעם לזהות את כתב ידה, את האותיות שנאמנות למילים שיוצאות מפיה, מקלדתה.

בלי ספק אני מתגעגע לזו שהכרתי ממש בתחילת דרכה פה.. אבל גם לגילגולים האחרים שלה קל היה להתרגל ולהנות.  

זה הזמן לנסות את המנוף שתי הנשלטות נקשרות אחת לשניה על הידיים נקשרו אזיקי עור ופרווה בכדי שיהיה נוח גם להרים. ויאללה לעבודה המנוף מרים כמעט עד שקצות האצבעות נוגעות בקרקע. ואפשר להתחיל בסט חימום ומאחר וכל אחת רוצה לחטוף הן מסתובבות וזה מצחיק ומלא אדרנלין. אני ממש אהבתי את המשחק.

זהו מאבק כוח תמידי, את מנסה לחמוק, להחליף מסכות לשנות מסלולים .. אבל בתור צייד בעל נסיון אני תמיד מזהה את צעדייך את קולך את הריח, את ריח הפחד שאצליח להכניע אותך ולהראות לך שאת עם כל מה שאת מציגה.. את בסופו של יום רק כלבה קטנה ורעבה.  אני קורא כמה קשה לך כמה כל אילו שניסו את מזלם לא באמת הכניעו או בכלל דיגדגו משהו בתוכך. הם לא מבינים שזה שאת גומרת, מראה את גופך, זה כלום. לעומת הנפש, השיגעון, הטרוף.. שרק מי שבאמת יודע מה קורה עמוק בעניים שלך רואה אותך באמת.

אני עוד אצוד אותך ואלחש לאוזנייך את שאת ראויה לו

שבת קסומה ומלאה בהפתעות נעימות.