לפני 8 שנים. 6 באוקטובר 2016 בשעה 6:35
אני זוכר כל אות כל מילה ודברים לא נעלמים גם כאשר הם הכי מוצפנים.
צד לי את מה שאת הכי רוצה להסתיר...
משקיע בו את המינימום הנדרש כדי להפיק את המקסימום המספק.חולצת המזל Kamiza Negraלפני 8 שנים. 4 באוקטובר 2016 בשעה 8:29
כאשר אני נסחף מעט עם הגלים את מחזירה אותי קרוב אליך שלא אתרחק יודעת לפרוט על המייתרים הנכונים יודעת שאני אדע. כמו הגלים גל הולך וגל בא הגלים מבאים איתם חול וצדפים ועוד כל מיני אוצרות וכל מה שצריך זה לברור ולזהות את מה ששלי ומה שהים צריך.. ואני שוכב ערום רק אני והגלים שומע וקורא את המילים ויודע שאת לא תוכלי עוד! שהטרוף שהוא של שנינו ואותו רואים רק בעניים . אך מרגישים בקצות האצבעות . שנה חדשה החלה אני מצפה לימים קסומים לרגשות מטורפים לימים של אושר ריגוש טרוף ועוצמות חדשות!
לפני 8 שנים. 3 באוקטובר 2016 בשעה 9:22
שביל מול שער שם באמצע שום מקום יושב מחכה אולי בטעות תופעי תבואי לעשן תבואי לשתות ללעוס מסטיק בטעם ענבים.
ושוב להעלם לסחוט ממני את הכאב לסחוט ממני את כל מה שלא . ואת את נשארת זו עם השער האסוף העניים העצובות אילו שכל כך צמאות להוא שלא יכל.
לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 8:08
מחשבה לבוא לקלף את כל השכבות ואת כל מה שמפריע להשאיר אותך ערומה ולא רק מבגדים מכל המסכות מכל הבריחות
לתת לך להתבשל עם מי ומה שאת וכך אולי תוכלי באמת להרגיש סוף סוף שלמה ומאושרת את לא שם את לא באמת מאושרת לא . וזה לא יעזור לא הסומק ולא כלום מי שיודע לחדור אותך יודע.
שנה טובה אולי השנה...
לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 7:28
שנה טובה מלאה בהפתעות אושר וים סשנים מענגים.
לפני 8 שנים. 1 באוקטובר 2016 בשעה 11:43
טקס השעון מצפה רק לך, הידיים האצבעות שאוהבות לטייל לאורך גופך. הספנקר שאת כל כך אוהבת לחוש על גופך זה שעושה רעש נעים מכאיב מאוד אך אינו משאיר בך עקבות. הכנתי את אזיקי הידיים וכמה חבלים כיסוי עיניים וכמובן שאת פיך אני רוצה משחורר בכדי לשמוע כל אות וכל מילה..את מה שיחדור לתוכך אני שומר כהפתעה כך אני הכיי מוכנה את באה נקיה אפילו שלפני דקה רצת כאילו אין מחר. נפגש בנקודה הרגילה מכנס קצר גופיה והשיר שממיס אפילו לבנה.
לפני 8 שנים. 30 בספטמבר 2016 בשעה 19:07
אני יודע שלא הכל ברור או אפשרי אבל לכל דבר יש זמן ויכולת להיפתח ולעשות את כל הדברים הטובים .
לפני 8 שנים. 30 בספטמבר 2016 בשעה 12:53
אוכל אותך במחשבותי ואת אכולת מחשבות וצער, מסטיק בטעם ענבין כמו שאת אוהבת.
המון נרות בכל הצבעים שמצאתי כולם דולקים ואת במרכז המעגל. מתחתיך סדין לבן ואת על גבך ואני מתחיל לצייר על גופך בכל פעם נר אחר צבע אחר טיפה אחרת חום אחך גובה אחר וכן כל אחד תופס אותך אחרת גורם לך לגניחה אחרת פעם נעים פעם מציק פעם את אפילו גונחת מכאב אבל אני דואג שזה יחלוף מהר עם נקודה אחרת לאט גופך מתמלא בחלב הנר גופך
המדהים ציבעוני כמו הציור שדיברנו עליו
הכל צבעים פסיכודלים צבעים וכאב לא כזה נוראי אבל התמונה הכוללת מטריפה ועושה טוב ונעים. אני ממשיך להמטיר עליך עוד ועוד משישים הנרות אדומים כחולים לבנים צהובים ורודים ירוקים לבנים הכל מהכל על הבטן רגלים שדיים אפילו הכוס המטריף והטעים שלך. קיבל את המנה שלו.. אני רעב אליך אני מחדיר לתוכך את הצעצוע שאת אוהבת והוא רוטט בתוכך ןאת גונחת ומבקשת לגמור ואין דבר שגורם לי ליותר אושר מאשר להרגיש אותך גומרת .
לפני 8 שנים. 29 בספטמבר 2016 בשעה 20:05
הצימאון שלך לכפות ידיי על הטוסיק הסקסי שלך , לטקס שאת אוהב להביט לי עמוק בעניים כאשר אני מסיר את השעון בכדי שרק הידיים שלי הם אילו שיגעו בגופך. ללטף את גופך ולהרגיש את הרטיבות לטעום אותך להרגיש בכל מכה כמה את זקוקה לזה כמה זה חסר לך . שאת צריכה כעת לכנס עם מסכה ולא לתת לאף אחד לדעת את שעתך. לדעת מתי את יורדת מדמותך המלכותית ובאה להיות שפחה קטנה רעבה וחרמנית.בדקה זו את בטח שם בטח עסוקה אבל תבוא הדקה שתוכלי לכנס ואת תקראי כל מילה ותדעי כן זה עבורך זה שלך. לא לא שכחתי.
בקרוב ראש השנה אל תשכחי מה אמרנו שיקרה מה שנעשה.
לפני 8 שנים. 25 בספטמבר 2016 בשעה 19:05
אין כבר שום רעיון איך לדעת מה קורה איתך, לדעת שאת בסדר לדעת שאת
פשוט צריכה את השקט שלך. אני בכל יום בסוג של ציפיה של עצירה כי אני ממש מתאפק לא להתקשר לא אשבור את הבטחתי ואת הבטחון שלך. אבל קשה לי קשה לי חוסר הידיעה החשש שאולי כן משהו קרה. סעמק . יהיה טוב .