לפני 3 שנים. 14 בפברואר 2021 בשעה 20:21
את מחייכת. מגרה ומתגרה בי. כנראה שנכנסת לאמבטיה, כי אני שומע קול של מים משפריצים. נכנס ורואה אותך מתקלחת. לבד. מוריד את הבגדים מיד ונכנס יחד איתך. מצמיד אותך לקיר, מחזיק את הידיים שלך מאחורי גבך. והנה הניצוצות בעינייך. ילדה קטנה שלי, אבל טיזרית גדולה. משחקת אותה אמיצה, לא מורידה את המבט ואת החיוך מהפה. עד שאני מסובב אותך בחוזקה, ומצמיד שוב לאותו הקיר. אבל הפעם עם הפנים, עם הלחי הרכה שדורשת סטירה וליטוף, סטירה וליטוף. עם השדיים העגעלגלים והמלאים, ועם הפטמות... או הפטמות... מוריד לך ספנקים על הטוסיק. הגמישות המופלאה של בשרך, והצליל העסיסי, הקולות שאת עושה מהנאה מהולה בצריבת העור הרטוב. ואז מרגיש אותך נרגעת ברגע, מתרככת, משתחררת ומשחררת, מתמסרת. את והחורים שלך נוצרו כדי כדי שאני אענג אותם ואתענג עליהם. את הילדה שלי, הבייבי. לזיין ולהזין בו זמנית. איזה אושר עילאי זה. מסבן, באריכות, בקדנות. מנקה את הבייבי שלי מכל לחצי היום, מרגיע ומכין את הבובה הפרטית שלי. מנגב, מבריש את השיער. את מגרגרת, ונוטפת. אני שוב מעביר מגבת בין רגלייך, ושוב רואה את הסמיכות השקופה. נוגע קלות בשפתייך ובדגדגן ומרגיש את אותה הבמיכות החנה עוטפת את האצבעות. אני לגמרי זקוף, אבל מאריך את המתח, הציפייה, הגירוי שהחליף את האוויר של אדי האמבטיה. כשאת נקייה וורדרדה, לוקח אותך למיטה. בואי אליי, ילדה, בואי אליי בייבי, דאדי זקוק לך, כמו שאת זקוקה לו. את מפשקת ומתיישבת עליו, והפנים התמימות שלך מביטות בי בפליאה והתמסרות מוחלטת. את פוקחת את עיניך עוד, וגניחות של צורך שבא על סיפוקו יוצאות מפיך המתוק. והשדיים. הפטמות הזקורות שלך דורשות סטירה ועוד סטירה, ולמשוך ועוד, חזק. קולך מתגבר, ומעיין מים חמים שוטף לי את הבטן, את הזין, את הביצים. הו, דאדי, את לא מפסיקה למלמל. כן בייבי, תמלמלי, תגנחי, תגמרי, תכאבי בשביל דאדי. הכוס שלך נוצר בשביל הזין שלו, וזה מושלם.