הבלוג הזה

לכל הרוחות והשדים עם כל הדומים דמיקולויים,
רק בגללם כאשר מחפשים שולט צריך להיות זהירה וחשדנית,
זה ממש מעייף ומוציא את כל החשק מהעניין.
אבל מכוון שכל שני וחמישי נפתח כאן פוסט אזהרה כזה או אחר,
איזה ברירה נשארת?
כל דום מצוי מוחזק בחזקת אשם עד שתוכח חפותו.
לשולטים/גברים אין מושג כמה זה מלווה אותך כל החיים הנושא הזה.
זה כמו לא להבין איך זה להיות כושי באמריקה.
זה כמו לא להבין איך זה להיות ערבי בישראל.
תהי זהירה, על תלכי אף פעם בסמטה חשוכה,
את מחפשת צרות? את מחפשת בעיות?
ואני בסך הכול רוצה שולט ששולט בעצמו.

עוד לא נמצא האחד
אשר ייקחני יד ביד.
אשר אוכל לעצום את עיניי
ואדע כי בבטחה אני צועדת
אל הלא נודע.
וגם אם פוחדת וסוערת,
דרכי איתך בטוחה.

נכון אני רוצה להיות נשלטת.
נכון זאת פנטזיה שבי אוחזת ולא מרפה.
יש בי צורך לשחרר חסימות
לפתוח חלונות, לנפץ חומות,
להשתחרר מנטאלית ופיזית,
להסיר פחדים קמעים.
אך האם זה אומר שאני צריכה בשיחה אחת או שתיים
לקפוץ מייד למים, לספר את כל קורות חיי
לשחרר את כל השדים שלי, להוציא אותם מהתיבה?
לבטוח באחד שאני עדיין לא מכירה,
וכל זאת על מנת להוכיח עד כמה אני רוצה?
האם זה אומר שאני מיידית צריכה לקפוץ ראש לבריכה?
גם אם אני לא בטוחה בטיב המים,
אולי הם קרים לי מידיי?
אולי הם חמים לי מידיי?
ואולי אין בכלל מים בבריכה?
קודם למד אותי לצוף, אם לא לשחות.
אני צריכה אדון עם אורך רוח וסבלנות.
שלא יאיץ בי, שיאט בי,
עד שהרגיש בטוחה בציפה על המים
שלא אפרפר, בלי מצופים, בלי ידיים.
לעצום עיניים ולדעת שלא אטבע
כי ידך מתחת למים גם אם לא נראית,
אוחזת בי בבטחה.

אני לא מחפשת סקס וזיונים גם אם הם מעורבבים בקצת בדס"מ
מה שנקרא סקס קינקי, זה לא זה, בטח שלא זיוני שכל.
אני לא כאן בשביל זה.
אני רוצה לחוות סוג של שליטה אמיתית,
אולי אני לא יודעת אפילו עדיין מה זה אומר,
אולי אחרי הנסיון אבין שזה לא עבורי.
אבל כרגע זה מה שאני רוצה, רוצה מאסטר.
שליטה מנטאלית ופיזית.
וזאת מחוייבות עמוקה ל2 הצדדים.
אז לכל הפונים שכאן בשביל קצת פאן והפנאנן,
אני לא הכתובת.
זה לא שלא באתי להנות אבל באתי גם ללמוד,
ללמוד שליטה, ללמוד להשלט, ללמוד להשתחרר.
ואם אין לכם מה ללמד אותי, אז אל תתימרו.

אז נרשמתי כנשלטת וזה מרגש ומסעיר,
אני לא בטוחה בכלל שאני יודעת להיות
אבל מסקרן, מגרה אותי להיות
ויש לי מליון וחצי גבולות.
קבלתי המון ואחד פניות,
איך למיין?
למי לענות?
לא ניתן לענות לכולם, זה לבלות את כל היום מול המחשב.
אז סליחה מראש מכל אלו שלא יקבלו תשובה כרגע בכל אופן.
אני עושה לעצמי סדר בבלגאן, פניות שלא יהיו רלוונטיות
בגלל חוסר התאמה, אם אתה מוצא עצמך שם, צר לי, אך אני לא מתפשרת.
נשואים – לא! שאלו אותי למה?
לא אוהבת את תחושת הבגידה.
לא אוהבת את תחושת ההסתתרות.
לא אוהבת להיות אישה שניה.
לא עושה דברים שלא רוצה שיעשו לי.
פלוגמיה – לא!
לא אוהבת לחלוק.
לא מאמינה בלהיות אחת מתוך ארמון.
גיל מעל 35 –
לא מרגיש לי אפשרי להישלט ע"י גבר
צעיר ממני בשנים רבות.
ולסיום – אני עדיין לא שפחה של אף אחד! אז לאט לכם אנשים.
וגם שהיה תמיד השאר קודם כל אישה חושבת ועצמאית,
לא אסכים שיפנו אלי בחוסר כבוד וכל פניה כזאת לא תענה.