בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פריחת הלוטוס

we found love in a hopeless place
לפני 5 חודשים. 18 באפר׳ 2020, 22:37

יש פה בכלל מישהו אחרי כל הזמן הזה? היי! נחמד לראות אותך, זהירות לא לעשות פסיעות. מילונגה האהובה שלי תייגה אותי באתגר השקר והאמת, אבל לא שלחה עבד ניקיון כדי שכשאנשים יבואו הבלוג יראה במצב טוב אחרי ההזנחה הממושכת. אז נאלצתי אני לשטוף פה. היה מלא אבק. טאטוא לא הספיק.

אז ברוח העלאת דברים מהאוב, הנה שלושה דברים שקרו, קרו אבל לא בדיוק ככה או לא קרו:

1.     אמא שלי ארגנה לי מסיבת הפתעה לגיל 18. אני חזרתי לי מניקיון בדירה של סבא שלי וגיליתי בסלון הבית (בנוסף לחברות הטובות שלי) את כל האקסים שלי ואת הידיד שהיה תקוע בפרנד זון בניגוד לרצונו. אימי מולידתי לא ידעה בשלב הזה שהבת שלה כלל לא בתולה ולא חשה במתח באוויר או ברצון של הבת שלה לקבור את עצמה. מזל שאחד האקסים החליט להביא את הנוכחית שלו, כדי שלא יהיה מוזר.

 

2.     היה לי מזל כשהגעתי לכלוב ודי מהר פגשתי את זאלו, אבל לפני כן יצא לי לפגוש מספר מועט של דומים וסאבים. אחד מאותם סאבים היה אישיות פוליטית מוכרת שהגיע אליי הביתה. הבהרתי לו שאני לא מסשנת בדייט ראשון, אבל הוא החליט להניע אותי לפעולה על ידי אקטים ילדותיים של שליטה מלמטה, והצליח – קשרתי לו צעיף על העיניים והוריתי לו לזחול אחריי. וכך, בזחילה קלה, הוא מצא את עצמו מצידה השני של הדלת.

 

3.     הייתי בחופשת שחרור בברצלונה עם ידיד שלי. במלון שלנו היה פקיד קבלה חתיך והפלרטוטים שלי איתו השיגו לנו לא רק חדר משודרג אלא גם קפיצה לבר שווה שמומלץ על ידי המקומיים בסיום המשמרת שלו. משם אני ופקיד הקבלה המשכנו לדירה שלו לבחון עד כמה הוא חתיך גם בלי בגדים, אך אבוי לבחור היה בולבול בוטן. לא יכולתי להפסיק לצחוק והוא נדלק מזה. ככה גיליתי שאני מתחלפת.

 

אז אם אתם פה תראו סימן חיים ובהצלחה בניחושים.

ומעבירה את השרביט לקיטיארה ולפייה

לפני שנה. 28 בספט׳ 2018, 15:59

כשהיום שישנה לך את החיים מגיע, אין לך שום דרך לדעת את זה. עבורי, לפני 15 שנים בדיוק הוא התחיל כיום עבודה רגיל, המשיך בשופינג של מגפיים, והסתיים בבליינד דייט עם בחור שלא שלח תמונה. 

מסתבר שכל כך הרבה שנים אחרי, אני עדיין זוכרת מה לבשתי ביום הזה (חולצה ארוכה סגולה, חצאית שחורה ומגפיים סגולים), מה שתיתי בדייט (מילקשייק בננה - הוא אפילו לקח שלוק, למרות שהוא לא מחובבי הבננות), ואיך הרגשתי אחרי (התקשרתי לחבר הכי טוב ואמרתי שאני לא מוצאת על מה לפסול אותו). 

אבל גם אז לא חשבתי שזה היום שישנה את חיי. אבל הוא שנה את חיי בכל מובן אפשרי - הוא גרם לי לחייך כמו שאף אחד אחר לא גרם, הוא למד אותי להרגע, לאהוב, לבשל, לטייל, להתכרבל. 

הוא הטיל איתי ספק בכל המוסכמות ויצר איתי את השביל שנכון לנו. הוא למד אותי להיות טובה יותר והאמין בי וביכולות שלי לאורך כל הדרך. הוא עבר איתי תקופות טובות ורעות - ולאורך כל התקופה הזו הסתכל עליי באותו מבט אוהב, שממשיך להמיס לי את הלב.

עד ליום ששינה לי את החיים חשבתי שאני יודעת משהו על אהבה, שליטה, או זוגיות. אבל כשאהבת חייך מגיעה, ביום מפתיע אחד, היא מגלה לך דבר אחד חשוב - כל מה שידעת קודם לכן הוא רק צל חיוור של מה שיש לה להציע.

(וזכינו לגלות את זה שוב, כשקיטי נכנסה לחיינו והביאה עוד צבעים בוהקים ונצנצים 😻)

תודה לך אהוב שלי, על 15 שנים של אושר במחיצתך. איתך הזמן עדיין זז באופן משונה - לפעמים זה מרגיש כאילו אתה שלי מאז ומעולם, ולפעמים כאילו הכרנו רק לפני רגע. והלוואי והתחושה הזו לא תחלוף לעולם. 

אוהבת אותך בכל פעימת לב, לוטוס שלך. 💖 

לפני שנתיים. 24 בפבר׳ 2018, 20:11

אני כבר יודעת איך מחר בבוקר יראה. היא תעמוד מול המראה, לבושה יפה, תתאפר כי יש לה פגישה חשובה. ואז היא שוב תבחין בסימן שהשארתי לה על הצוואר. אני אגיע בדיוק עם הסנדוויצ'ים שהכנתי להם לעבודה מהמטבח, והיא תקטר לי: "אבל למה תמיד כשיש לי פגישות חשובות את משאירה עליי סימנים?" 

אני אחייך אליה, אבל הפעם היא כבר תדע למה. וגם אתם.

נתחיל מכך שהיא מזון ערפדים מזן משובח - צוואר לבן וענוג, טעים  לנשיכה, מסומן בקלות וגורם לה להפיק קולות סובלים ומתוקים, ואדוות של עונג. מה שנותן מוטיבציה לנשוך אותה כל הזמן. 

אבל למה לפני פגישות? זה לא בקטע של רכושנות. אני לא צריכה לסמן אותה כדי שלדעת שהיא שלי, מספיק להסתכל לה בעיניים לשם כך. 

זה אפילו לא מתוך רצון להביך אותה, (תענוג בפני עצמו), כי רוב האנשים לא באמת שואלים אותה על הסימנים שעל הצוואר שלה, גם כשרואים אותם היטב.

אז למה כן? כי נחמד לי לחשוב שבפגישות החשובות הללו, שבהן יושבים מלא אנשים ומקשקשים, כשמדבר מישהו משעשמם וחופר, יש את האחד או האחת שמגניבים מבט אל הסימן שהשארתי עליה וחושבים שהלוואי והם היו ברי המזל שהיו אחראים לו. וזה עושה אותי מאד שמחה, כי בחלקי נפל המזל הזה 💋

לפני שנתיים. 18 בנוב׳ 2017, 18:26

אומרים שאחרי גיל 30 אתה מפסיק לחבב מוזיקה חדשה. אנחנו שאוהבים להקדים את זמננו, שנאנו את רוב המוזיקה החדשה עוד לפני שהגענו לגיל 30, אבל עכשיו, כשיוצאים למסיבה ושומעים שירים לא מוכרים או גרוע מכך רימיקסים לשירים מוכרים, קשה להבין איך אנשים יכולים לרקוד לחרא הזה. ובום, התודעה הזו שאתה זקן מכה בכך שוב.

היא כבר מכה בך כשאת מתחילה לפהק בסביבות 1, כשהמסיבה עוד לא התחממה אבל את כבר חצי ישנה וחצי עם כאב ראש מהלא מוזיקה (ר' סעיף קודם). ואת שולפת משפט כל כך זקן כמו "באירופה המסיבות מתחילות ב10:00, למה פה הכל מתחיל כל כך מאוחר?"

אבל אז מתישהו לקראת סוף הערב, אחרי הסשן, זאלו וקיטי משתעשעים להם ואת שומעת מישהו מציין בהתרשמות שזאלו מחזיק זיקפה למעלה מחצי שעה, ורואה את המבטים העורגים והמפרגנים אל שניהם שמצטרפים לאלו שלך. ואת אפילו עדיין נאלצת לדחות מחזרים כדי להצליח לצאת הביתה. 

ואז אתם מגלים שהיי, כבר 4 וחצי לפנות בוקר. חיות מסיבות אנחנו, ואפילו הצלחנו לא לתפוס אף שריר הפעם.

לפני שנתיים. 18 באוק׳ 2017, 19:58

יש להם יכולת מופלאה להמיס דברים. קחו למשל אותה, עם היכולת המופלאה הזו שלה להתרגש מדברים בצורה כל אמיתית וכנה ועם התלהבות ששמורה בימינו רק לילדים ולמעטים מהם. עם היכולת הזו היא הצליחה להמיס את הציניות שלי, את הקולות שיכלו לרוץ לי בראש כשנסענו לדיסני ונתנה לי את האפשרות לחוות  אותה בפעם הראשונה בחיי כמו שאתה אמור. 

והוא? הוא ממיס אותי כבר 14 שנים בכל פעם שאנחנו עושים סקס. בין אם אני עוצמת את העיניים ומרגישה אותו מחליף מקצבים ועוצמות כמו 4 גברים שונים, ובין אם אני מסתכלת על שקעי הצוואר שלו או החיוך שלו שגורמים לי לנטוף עוד קצת.

והם גם יודעים להמיס אותי בדרכים אחרות. אני יכולה להגיע פקעת עצבים והם ידעו לומר או לעשות את הדבר המושלם, זה שיגרום לכל הדרמה הזו להראות כל כך חסרת משמעות, פשוט כי יש לי אותם.

הם יוצאים איתי לרקוד כי לי ממש בא ולהם ככה ככה, וגורמים לי להרגיש הכי יפה בעולם. הם מבסוטים כמוני על כל אחד מ-5 המחזרים שהתחילו איתי באותו הערב, כי הם יודעים כמה זה נעים לי לאגו ועד כמה זה גורם לי להרגיש יפה, ואני משתאה אל מול כמות האהבה שאני זוכה לה בכל יום מחדש. בכל זאת, החיים עם דיווה הם לא פשוטים, גם אם גילית איך להמיס אותה לשלולית קטנה בדרכים שונות 💗

לפני 3 שנים. 17 ביולי 2017, 20:46

אחד הדברים הכי נפלאים בלבלות 14 שנים יחד עם הגבר שהכרת בתחילת שנות ה-20 לחייך הוא הידיעה שעל אף שאת מזדקנת, בכל יומולדת בחייך הבוגרים את יודעת שקמת מוקפת באהבה, קיבלת סקס מדהים, וכתבו לך ברכות שהצחיקו אותך ורגשו אותך. 
ב-4 השנים האחרונות יש לי את זה פי 2, כי גם מצאתי את האישה המושלמת עבורי, שהכל תקף גם לגביה.

ויש סיכוי שאצליח להשאיר אותם בסביבה לפחות עד שאתחיל לקטר על גיל 40, אז איך אפשר שלא לחוש בת מזל?

 

ופתאום התובנה הזו מכה בך, באמצע הסקס המדהים, ואת מתחילה לדמוע מהתרגשות. ואז הם גורמים לך לבכות בשל עוצמת האורגזמה. 

בהחלט מנחם יותר להזדקן ככה :) 

 

 

לפני 4 שנים. 9 בספט׳ 2016, 11:16

רוב הזמן אי אפשר לדעת כשזכרון ליבה נוצר. בפעם הזו אני חושבת שזה די היה ברור. כשראינו אותה רוקדת על העמוד, בפעם הראשונה בחייה, אבל בצורה כל כך מושלמת וסקסית, זה היה ברור שזה חייב לקרות - זה הולך להיות זכרון ליבה. ומאז, בכל פעם ש- R U MINE  של הארקטיק מאנקיז מתנגן, אני רואה אל מול עיני, את שיערה הארוך נופל ברכות לצד גופה המתפתל על העמוד.

אני מחזיקה את הבירה שקניתי עבורה, מגבירה את המוזיקה עוד קצת ומחייכת, כי לא לכולם יש כאלו זכרונות ליבה, שגורמים להם להרגיש כל כך שמחים באמצע עוד סתם יום חם בפתח תקווה. 

 

לפני 5 שנים. 30 ביוני 2015, 9:24

באחד הימים, בתחילתו של הקשר בינינו, קיטי חזרה קצת מבואסת מהעבודה. זה לא היה עניין חריג במיוחד, כי העבודה שלה באותה תקופה היתה מהמזעזעות שישנן, אבל הפעם הסיבה היתה אחרת. עודד, אחד הקולגות במשרד, אמר לה שאין סיכוי שמערכת יחסים כמו שלנו תשרוד שנתיים. גם אחרים היו קטני אמונה וסיפקו תאריכי תפוגה משוערים לקשר שלנו. בימים שחלפו להם, היא החליפה מקום עבודה, חלק מאותם אנשים נפרדו מבנות הזוג שלהם ואחרים אף הספיקו להתחתן ולהתגרש, ואנחנו נשארנו יחד. 

 

כל זוגיות מלמדת אותך המון על עצמך, על אהבה, ועל היכולת שלך לעצב את עצמך ואת מי שאיתך, למשהו טוב וחזק ונפלא יותר. כשקיטי נכנסה לחיינו התחלנו מסע בדרך שלא רבים הלכו בה לפנינו. קראנו מדי פעם כתבות על פוליאמוריה, אבל רובן התייחסו ליחסים פתוחים ולא לקשר הטריאד שבו אנו חיים. אז החזקנו ידיים והתחלנו ללכת לעבר הלא נודע. בדרך צברנו לנו המון חוויות מרגשות, רגעים מהסוג שנזכרים בהם שוב ושוב, מלאאאא שטויות חדשות ואהבה שממשיכה לתת לנו כוח להמשך המסע. 

 

אז היום, כשאנחנו חוגגים שנתיים ויום להכרותינו, הוא היום שבו האהבה שוב מנצחת, ולא רק את עודד.

My love is like a storybook story
But it's as real as the feelings I feel

 

 

לפני 5 שנים. 16 ביוני 2015, 15:48

כשבמהלך היום אתם מחליפים ביניכם קישורים לסצנות של השפלה מתוך משחקי הכס, כי אתם לא רואים את הסדרה אבל יודעים להעריך השפלה טובה, אתם יודעים שאתם ממש אנשים סוטים :) 

 

לפני 6 שנים. 23 ביולי 2014, 9:30

לא מעט אנשים חושבים שאהבה מוכחת בדברים הגדולים שמי שאוהב אותך מוכן לעשות עבורך, או להפך. אבל האהבה נמצאת בפרטים הקטנים, כי הם אלו שמעלים בך חיוך וגורמים לך לחוש אהוב כל כך.

הם חוזרים הביתה מהעבודה, ואני עדיין מול המחשב עובדת באינטנסיביות. מדי פעם הם מניחים על שולחני כוס קפה או חטיף, ונעלמים. לאחר שאני מסיימת, אני מגלה שאת חלק מהערב הם בזבזו על לסדר את הבית, כדי שלא אתבאס למחרת בבוקר. הלב שלי מוצף באהבה אליהם. אני חייכת ונכנסת להתקלח. כשאני יוצאת מחכה לי אוכל ודוקומנטרי על עינויים מימי הביניים, ונשיקות וכרבולים. אהבה זה מה שגורם לך אחרי 12 שעות עבודה לא לחוש תסכול ותשישות אלא לחייך, כי אתה מוקף בבני זוג נפלאים שחושבים עליך ורוצים לשמח אותך. 

אתם כל כך מושלמים עבורי! אני אוהבת אתכם וזה רק מתגבר בכל יום שעובר 3>