-

לא הייתי מרוכזת היום. בהיתי מול הניירות הנערמים על השולחן, מתנדנדת על הכיסא המשרדי, והראש שלי במקום אחר.
אני בכלא. כלא כמו אוז. אבל של נשים. בלי מייקל סקופילד, אבל עם הרבה טי באג באגוול'ס. ומלכה אחת ששומרת עלי. שומרת עלי מכל השאר. מגינה עלי ודואגת. ואני שלה. בפיג'מת פסים וכדור ברזל קשור לרגל. (כן, אני יודעת שהיום, עם כל הקוליטיקלי פורקט האסירות לובשות חליפות של ארמאני, והכדור ברזל הוא בכלל בגודל של ג'ולה חרסינה כמו שהיה לנו כשהיינו ילדות. אבל זה החלום שלי. ושם יש לי כדור ברזל קשור לרגל שמאל. ופיג'מת פסים עם גומי כזה שכל הזמן מחליק. וקרע קטן ליד הפיטמה. גם כן השמאלית).
ובלילה בלילה, כשכולן עסוקות בעיניינן, וג'ורג'ט הנוחרת מהתא ליד כבר עמוק בחלום השלישי שלה, המלכה שלי מעירה אותי, ונעמדת מעלי. הכוס שלה מעל הפה שלי. מטפטף טיפות של זהב. ואני שותה את כולן ומחייכת מתוך חלום.
גם עכשיו אני מחייכת, המלכה ירדן. עם עיניים עצומות ודמיון משתולל.