שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זנזונת

העט והדף.
לפני 6 חודשים. 24 באפריל 2024 בשעה 13:10

האם העיסוק של הנשלטת משפיע על הבחירה בה ?

נניח מזכירה או שהיא בכלל מנהלת חברה.

מעניין אותי לדעת.

תשובות כנות בבקשה

לפני 6 חודשים. 23 באפריל 2024 בשעה 18:53

חזרתי אחרי תקופה ארוכה שלא הייתי.

סוג של געגוע הציף אותי כשראיתי את המילה "הכלוב".

געגוע למקום שבאמת אני שייכת אליו.

הכינוי שבחרתי לעצמי הוא "זנזונת שלך".

נשמע זול? אז זהו שלא.

זה לא סתם כינוי, יש בו משמעות רבה למי שבאמת מבין.

ועכשיו כל מה שנותר לי הוא לבחור בך.

קצת אירוני לאחל חג חירות שמח באתר כמו ה"כלוב" :-)

חג שמח.

 

 

לפני 6 שנים. 21 בינואר 2018 בשעה 22:24

כל מה שנשלטת צריכה זה שולט אחד חכם שיגרום לה להאמין בו.

לפני 6 שנים. 15 בינואר 2018 בשעה 15:29

בעבר הלא רחוק גם ידעתי מה זו אהבה.

הבטן הפכה לים סוער, הלב איחסן בתוכו פרפרים צבעוניים  והחיוך היה מרוח על הפנים.

היום קשה לי.

קשה לי להתאהב.

אולי כי החומות גבוהות מידי.

 ואולי כי הן חזקות מידי.

לפעמים מבצבצת לה דמעה פה ושם

אבל לא בגלל שזה משהו משמעותי.

לפעמים בא לי להתאהב.

בא לי להרגיש אבודה בתוך ידיים חזקות שיאספו אותי חזק ויחבקו חיבוק דב שכזה.

ולפעמים בא לי פשוט לאבד את השליטה ושהאדישות תפתח את מקומה לאהבה.

לתמיד.

 

 

 

 

 

לפני 6 שנים. 15 בינואר 2018 בשעה 12:33

כולם אומרים שהאהבה כואבת.

אבל זה לא נכון.

בדידות כואבת.

דחייה כואבת.

קנאה כואבת.

לאבד מישהו זה כואב.

כולם מבלבלים את הדברים הללו עם אהבה.

בפועל, אהבה היא הדבר היחיד שמרפא כאב.

היא מאפשרת לאדם להחלים ולהרגיש טוב יותר.

היא גורמת לנו להיות מאושרים.

היא מחייה ומחייכת אותנו.

אהבה היא הדבר היחיד בעולם הזה שלא כואב.

(ליאם ניסן)

לפני 6 שנים. 10 בינואר 2018 בשעה 5:57

יש פה הזויים שפונים בניק מסויים, מקבלים סירוב. נכנסים בניק אחר ללא שינוי בסגנון הפרופיל הקודם ואפילו הפניה בניק החדש היא זהה לפניה הקודמת בניק הישן.

 

כאילו עד כמה אנשים יכולים להיות אדיוטים?

 

בוקר טוב אנשי הכלוב החביבים:-))

לפני 6 שנים. 31 בדצמבר 2017 בשעה 18:20

הלילה הזה אני מתכוננת לנשיקה הגדולה.

בחצות הלילה זה קורה.

אני מתרגשת.

אני ניגשת בהתרגשות גדולה שניות לפני חצות .

עומדת על סף הדלת .

ובדיוק בחצות מנשקת...

את המזוזה.

ואומרת בקול רם ומלא גאווה

" אני יהודיה , ברוך שלא עשני גויה"

 

שנה אזרחית מוצלחת:-)

 

לפני 6 שנים. 30 בדצמבר 2017 בשעה 7:45

קראתי היום פוסטים של נשלטת ושולט פה בכלוב וחייבת לציין עד כמה התענגתי מהאהבה,מהחיבור, מהדאגה והאיכפתיות ההדדית ומקשר השליטה שלהם.

כל כך טהור כל כך נקי ויפה.

בדיוק כך אני רוצה.

אמיתי,כנה,עוצמתי וחזק.

 

###זנזונתמפרגנתמכלהלב###

 

 

 

לפני 6 שנים. 29 בדצמבר 2017 בשעה 16:18

סצנה ראשונה:

הוא עומד מולי, מביט בי מלמעלה, את כזו יפיפייה,את תהיי שלי.

את תהיי הנשלטת שלי ואני אעשה אותך מלכה.לא ייחסר לך דבר.

המוזיקה מתנגנת והריח החריף של הגויינטים והסיגריות באוויר.מרגישה שאין לי אוויר ועוד רגע נחנקת.

הולכת...

 

סצנה שניה:

הוא כותב כל כך יפה, כל שיריו מביעים אהבה ועומק, עד כמה הוא רוצה שאהיה שלו,הדמעות חונקות אותו.הוא מביע המון רגש.הוא מבטיח שהוא רק שלי.

שלי...שלך..תלוי מי הקוראת...

 

סצנה שלישית:

הוא מרשים,הוא הכל יכול,הוא מחפש את האחת, את מיוחדת הוא אומר.

מעולם לא פגשתי אחת כמוך,יש בך משהו שלא ראיתי באף אחת אחרת והכרתי המון.

המון המון מיוחדות...

 

סצנה רביעית:

המציאות! גוברת על כל מילה ודימיון.

 

שבת שלום.

 

 

 

 

 

לפני 6 שנים. 26 בדצמבר 2017 בשעה 20:19

היום כתבת לי שאני זקוקה להיות טוטאלית.

שאני צמאה לזה .

טוטאלית=מוחלטת=אבסלוטית.

זה נכון.

אין לך מושג עד כמה.

טוטאליות גורמת לדם שלי לגעוש.

ללב שלי לפעום.

להתרגשות כל פעם מחדש.

להחייאת התאים גם הרדומים:-)

לתחושת השייכות , שייכות למישהו.

הטוטאליות הכרחית בדיוק כמו שהיא הכרחית בענף ספורט כדי להגיע לשיא ולהצלחות או בכל תחום אחר.

אבל ואבל גדול.

היא לא יכולה לצעוד לבד.

היא זקוקה לך, כן אתה, השולט.

היא חייבת לצעוד יד ביד כשהיד שלך למעלה ושלה למטה.

יד חזקה שתתפוס אותה שתכיל אותה.

זה לא פשוט למצוא את השולט המתאים.

זה לא פשוט למצוא את האחד שידע לשלוט מנטאלית ושידע להוביל למחוזות שנפשו תחפוץ.

זה לא פשוט למצוא את זה שיגרום לטוטאליות להיות שם עבורו.

אז טוטאליות אינה קלישאה כי אם מילה מוחלטת וחזקה.

עכשיו נותר רק ליישם איתך.