בעצם, נהג מונית

לא מבין,
האם העולם "נפל על הראש"
או תמיד הלך "על הידיים"

מוצא במרחב הכאוסי כאן
"נאמנויות זוגיות" שלא מביישות
את "העולם החרדי"

קורא בעיתון סטיות של "חרדים (לאו דווקא דתיים)"
ששמות בכיס הקטן,
את אלו כאן, שזה עולמם...

שומע בחדשות
עדכון ממשפטי אינוס לבקרים,
וכאן הכל נעצר "במילה הבטוחה"!

"מילה בטוחה" לאחר 8 ימים
"מסומררת" גם לאחר עשרות שנים,
מרצון ולא מחוסר אונים..

קורה כאן
קורה שם
קורה כאן...

כנהג מונית מיומן
נסעתי בעיר העתיקה

והתברר לי
....
שהסקס
לפני שלושה שבועות היה כ"שער האריות"
לפני שבועיים היה כ"שער האשפתות"
ובשבוע האחרון הוא כ"שער הרחמים.."

...[b]

תקשורת מילולית, בינאישית, חזותית, קולית ...
נייחת, סלולרית, לווינית
מדיה א', מדיה ב', מדיה ג'

ולבסוף תמיד שומעים:
מה הוא חושב לעצמו , איך יכול להיות שהוא ...
איך היא עשתה לי את זה, מה קרה?

לא התכוונתי, איך הגעת לרעיון הזה?
איך הגעת ממה שאמרתי למה שהבנת?

זה לא התקשורת "אשמה",
זה פשוט "מגדל בבל המודרני"
רק הוא לא נמצא בעירק
הוא נמצא בתוכינו

אותו מנוע מחשבתי
הפועל ללא ליאות
שלא יכול לעצור
כי תמיד צריך ל ע ב ו ד

יש מטרה יש מיקוד
אין מטרה? אין דבר כזה!
המוח מייצר מחשבות ל"מלאי"
ואז פורחות הרכילויות והאינטריגות

אלפי מצבים וסיטואציות קיימים
מאות אלפי זכרונות טובים, רעים
והכל שוכן במצע ריגשי

לעיתים "בועות הגנה"
של זכרונות קדומים אכזריים
נמצאים כאיים
מעיקים על הנפש
רדומים אך רעילים תמיד

או אז
פיסת תקשורת ששוגרה מ"כאוס" אחד
ופוגשת "כאוס" שני ו מ ה ד ה ד ת
את כל מה שזמין לה
ויכולה לגרום ל"איך יכול להיות?" סינדרום
או יותר חמור, להפחיד לאיים..

ברוב המיקרים ז ו ל א ה כ ו ו נ ה
... סליחה מראש באם "עוצמת ההידהוד" פגעה שוב ...

מהדקה הבאה אהיה טוב יותר.