צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שזירת חיי

מכל האהבות שבעולם בחרתי לי אותך
לפני 17 שנים. 27 באוקטובר 2007 בשעה 5:59

המסך עולה

וחושף את בובת החוטים,

עלם חמודות , עם חיוך גדול,

חוט נמתח

והעלם קד לעבר הקהל ,

חוט שני נמתח

ופניו מופנים אליי,

( עכשיו מתחילה ההצגה והיא רק עבורי)

החיוך מתרחב,העניים נוצצות ,

(הלב שלי נפתח).

החוטים מופעלים ,

הבובון מתפתל,

פעם מתקרב

ופעם מתרחק ,

ושוב החיוך מופנה רק אליי

ושוב אני נשביית בקיסמו.

ועוד חוט הוזז....

והוא שוב שלה.

קסם של בוב

פעם שלי ופעם שלה .

כשהוא שלי

רגשותיי נוסקות !

וכשהוא שלה .

רגשותיי מתרסקות!

האם זו רק הצגה ?

כשהמסך יורד

עליי להעלם?

למרות האהבה לבוב המחייך!

}{




לפני 17 שנים. 26 באוקטובר 2007 בשעה 22:07

לא אוהבת את הרגשות הללו
לא רוצה בהם
הלוואי שלא הייתי מביטה לשם
הלוואי שהמילים לא היו מספרים ליאת סיפורם .

אני יודעת שהיא הייתהלפניי
ותישאר הרבה אחריי

אבל זה צורב בגרון
ןגולש לבטן
וזה שורף:(

אוהבת אותך ומוותרת עליי

לפני 17 שנים. 19 באוקטובר 2007 בשעה 10:28

מציצה לעולם
הוא בשלו
מציצה לתוכי
הכל נעצר
כאב הראש
של אתמול
מתחבר לזה
של היום
ויחד
כמו
מקהלת פטישים
בכל מוחי דופקים
ואין שקט
ואין רוגע
ממש גיא הנום
בחיים 😒

לפני 17 שנים. 11 באוקטובר 2007 בשעה 5:05

ושוב כאן ....