ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 4 חודשים. 28 באוג׳ 2021, 15:08

מאז שאני זוכרת את עצמי שמעתי בבית הורי מוסיקה בלועזית.

במגוון של שפות. אנגלית. איטלקית.רומנית וכו

מעולם לא הייתי חסידה של מוסיקה עברית . למרות שיש אומנים מדהימים בארץ שיוצרים ושרים בעיברית.

אחד מהם  ששבה אותי הוא אומן מדהים ויוצר מוכשר שחלק משיריו חודרים ללב....

 

 

 

לפני שנה. 5 באוג׳ 2020, 1:16

 

 

זה לא שלי. הועתק מפייסבוק.

לצערי הוא לא מוכר לי וגם כבר לא איתנו.

אנשים זה לא בושה או חולשה לבקש עזרה...

############################

לא טוב היות האדם לבדו
הבדידות. אחחחחחח, הבדידות… 😞
אז כן - היא הורגת.

עוד יום. שבוע. חודש. שנה חלפו שאני לבדי.�בארוחות צהריים בעבודה, בערבים, בימי שישי ושבת, בחגים, בימי הולדת שאף אחד לא זוכר או חוגג. ועכשיו גם בימים.�מעט החברים הלכו ונעלמו עם הזמן. למעשה, התחושה היא שחברתי אינה רצויה או רלוונטית, והטלפון נודם רוב הזמן.

תחילה אתה עוד אדם שמח וחברותי. אחר כך הנפש מתחילה להיסדק והחיוּת וההתלהבות לאט הולכות ונעלמות.
החיוך מהלב וההתרגשות מתחלפים עם הזמן בחיוך כפוי בכוח, אהבת-הכלל מתמתנת ואתה הופך מעט חשדן במי שמבקש את קירבתך.
והזמן מתקתק, וסביבך תמיד אנשים בחברויות, קבוצות או זוגות. אתה פחות בר מזל.
ואז גם החיוך הכפוי נעלם ונותר לו רק העצב בעיניים, אותו אי אפשר להסתיר. בכל זאת - עיניים הן החלון אל הנשמה.

ואיזו תחושת כאב ומחנק יש בנשמה, כמה עוד אפשר לבכות בלב בעיניים יבשות? וכמה לילות עם מחשבות וללא שינה?
רק רציתי להיות סביב חֶברה, כמו כולם. נפש בודדה לא נשארת בריאה לעד.

כמה סירובים וכמה דלתות נסגרו בפני במהלך השנה האחרונה, אאחחחחח.
חברויות, מקומות עבודה, היכרויות, מכרים וקולגות מהעבר שלרוב התעלמו או נפנפו. גם כשפניתי בבקשה לעזרה, ומי שמכיר אותי יודע שאני מתקשה להיות בצד המבקש.
כל פיסת כבוד, הערכה עצמית וחיוניות נרמסו השנה, ותחושת השפלה נוראית נותרה.

נכון, החזרה להוראה באמת ממלאת לי את הלב באוויר וגאווה. אבל גדול - איך מחנך כיתה+מורה מקצועי מרוויח 6,000 ש״ח? אני לא מצליח לשחרר מהחרדה שבכך - כיצד מתקיימים???

ואהבה - כמה היא חסרה.
עברו שנתיים מאז שנכנסה מישהי עמוק לליבי ונותרו שם ניצנים וגעגועים. בן אדם זהב ובאמת כל מה שאתה מחפש בבת זוג. ולמרות שזה נגמר, היא אחת למיליון.
המערכות המעטות שבאו אחרי רק הוכיחו זאת יותר.
אז זמן לא מרפא את הכל, חוויה אלטרנטיבית כנראה שכן. אך אלו חיזקו את תחושת ההחמצה.
אחחחח, כמה הייתי נותן עבור אהבה כמו זו שדמיינו כשהיינו ילדים. חיבור אמיתי ומלא רגש והתרגשות. הדדיות אך גם הזכות לתת את כל ליבי ומעבר לצד השני.
ה-ל-ו-ו-א-י

אבא וxxx האהובים שלי - אתם הדבר היקר לי ביקום כולו. למענכם חייתי ולעד תשארו האנשים הטהורים ביותר שזכיתי להכיר.
בגן העדן עוד עמלים על החלקות המיוחדות עבור נשמות זכות שכמותכם.
בבקשה מצאו בלבכם מקום לסלוח לי, לא יכולתי לשאת עוד את הכאב ותחושת המחנק שבבדידות.

כמו בשיר - ״במקור שלי אני טוב גמור, אבא, ושם אני מאמין בעצמי״‪.‬
השתדלתי ל״ואהבת לרעך כמוך״ אבא, בדיוק כמותך. לעשות באמת מהלב כדי שלאחרים יהיה טוב, בלי ציפיה לקבל.

מקווה שהייתי משמעותי בחיי מישהו, ולו לזמן מה.

זמן ללכת.

לפני 4 שנים. 3 במרץ 2017, 13:52

כרגע קראתי בבלוג של שלגי שעוד איש מקסים הלך לעולמו.

עצוב עצוב מאוד, סוכנות ארוטיקה הייתה הביבי שלו, הוא טיפח, והשקיע באתר ואנחנו הרווחנו  בית, מקום להבין מזה שליטה, מקום  לדיונים, מקום לקרוא סיפורים שקשורים לשליטה, מקום להכיר אנשים אחרים ששותפים לאורח החיים שבחרנו בו.

והאיש עצמו שיצא לי להכיר ולהיות איתו בקשר באופן אישי, אדם מדהים אהב לקרוא ספרים אהב מוסיקה ובכלל אהב את החיים.....

כל מה שאומר עליו יתגמד לעומת האיש שהוא היה. 

מוזר לדבר עליו בלשון עבר....אני מתקשה להאמין שהוא כבר לא אתנו.

 

יהיי זכרו ברוך.

לפני 5 שנים. 16 בנוב׳ 2016, 13:52

עברתי חוויה לא נעימה 

קיבלתי בומבה לפנים מהחיים (לא תרתי משמע).

חשפתי קבוצת נוכלים בפייסבוק שמנסים למשוך כספים מנשים בטענות טיפשיות, נורות האזהרה היו כמעט מההתחלה, לא התעלמתי מהן, אבל החלטתי לזרום אם זה, כי הייתי צריכה את זה במידה מסויימת, בשבילי.

בתקופה האחרונה חיי נעצרו, פשוט לחצתי על הברקס ועצרתי.התקיימתי לא חייתי.

אין מה לבכות על הימים שחלפו אני לא מסוג האנשים ששוקעים ברחמים עצמיים,

הייתה לי תאונת עבודה שניטרלה אותי נפשית.

הייתי צריכה את החוויה הלא נעימה (הנוכלים מהפייסבוק) הזאת בחיים כדי להתעורר על עצמי. חתיכת נעור....

הבנתי שאני לא יכולה יותר לעמוד במקום בלי לזוז, הזמן שחולף בכל יום לא יחזור,הוא התפוגג באוויר.

הבנתי דברים שהיו שם בפינה ניסתרת וסגורה במוח, הבנתי שדי, מספיק להיות לבד אם מתוך בחירה או כורח.

אני צריכה זוגיות.

אני לא צריכה בן זוג כדי להשען עליו, תמיד הייתי אישה עצמאית וסמכתי רק על עצמי, אולי בעיני אנשים מסויימים זה יהיה עצוב, בעיני לא, כי כזו אני.

אני לא צריכה עבד/סאב/נישלט ובטח  שלא שולט.

אני פשוט צריכה גבר שיגדל איתי.

אני יודעת שהוא לא כאן, אבל זה המקום הקטן שלי לכתוב דברים שאני לא יכולה לכתוב במקום אחר.

 

 

 

 

לפני 6 שנים. 27 ביולי 2015, 4:20

כמה שזה מוזר להכנס שוב לאתר heberotic לאחר שלא נכנסתי לאתר הזה לפחות 10 שנים, זה הוא היה אחד מהאתרים שהיה שופע בדיונים דעות סיפורים , אחד האתרים היחידים שהיה לנו לסוטים.

התכנים בפורום  "על אדונים ומשרתים" כבר לא קיים, אבל להתקל בכל כך הרבה כינויים ישנים ומוכרים מעלה חיוך על שפתיי.

חבל שהתכנים נעלמו.

לילה טוב :)

לפני 6 שנים. 19 ביולי 2015, 14:48

בשנת 2005 שנה אחרי שהגעת לכאן התחלת לדבר אמרת שנישארת כאן בגללי.

שנה לאחר מכן לרוב קיללת ולא הבנת דברים פשוטים.

שנה אחר כך עסקת רק בהכחשות ודיברת שטויות.

מה שהיה לאחר לאחר השנה הראשונה לא ענין אותי  כי איבדתי ענין ברגע  שהתחלת לקלל והפכת את עצמך לפרימדונה.

לפני 6 שנים. 22 ביוני 2015, 7:53

הזדמנות לכל הגברים שאוהבים ללכת בנעלי עקב

כהזדהות עם מחאת הדילות ללכת ברחוב/בעבודה להנות בנעלי עקב.

רק אל תשכחו לשאת גם שלט.

:-))

לפני 6 שנים. 24 במאי 2015, 22:47

לא בא לי להתאמץ

לא בא לי להשקיע

לא בא לי לפרגן

בא לי רק לקחת

אולי בגלל שלא בא לי להתאכזב.

 

 

לפני 6 שנים. 9 במאי 2015, 21:47

שיר שרץ בפייסבוק בחתונה של זוג טורקים (השיר ברומנית) מדליקקקקקקקקקק

 

 

 

 

השיר המקורי.

 

 

**

לפני 6 שנים. 27 באפר׳ 2015, 12:06