שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים בעלמא

יומן. אישי. ציבורי.
לפני 14 שנים. 1 באפריל 2010 בשעה 17:00

קשר ארוך מביא עימו תובנות זוגיות; גם אצל זוגות לא קונבנציונליים.
אצלי, בהינתן שני תנאים בסיסיים, הראשון הוא רגש, השני, סגידה (ואחד קשור קשר הדוק במשנהו), אני מרגישה שאני יודעת לקרוא את הפרטנר שלי.
כך שלכל מה שקורה בינינו, ספונטני מצידי ככל שיהיה, ניתן גם לקרוא מתוכנן.
זה לא תכנון מדוקדק לפרטים, אבל מתוך קריאתי את הפרטנר, אני לרוב יודעת לצפות את העתיד לקרות.
מה שמצריך ממני להיות קשובה. וגם זהירה, כי חלק מהחבלים דקים.
זה רגש שקל לי לגעת בו, וקל לי יותר להתמכר לתחושת השיכרות שמלווה אותו.

פעם אחת יותר מדי זה מספיק.
ולא לקרוא את הפרטנר לפתע, זה מקום שלא נעים לי להיות בו.
אז החלטתי שמספיק לי. עם כל הקושי שכרוך בזה, וכאב הלב.
הלב שלי לא חסין. והוא פצוע.

לפני 14 שנים. 31 במרץ 2010 בשעה 18:08

היום מתחילה הספירה מחדש.

לפני 14 שנים. 19 בפברואר 2010 בשעה 8:38

מנקודת המבט הנוכחית, יש סיכוי סביר שאני מוותרת פה על משהו אמיתי.
יתכן ובמקומות בהם זה "זה", יקשה עליי למצוא תחליף.
אני בררנית.

נקודת המבט הנוכחית אינה אובייקטיבית, ויש לה זיכרון קצר.
אני צריכה לזכור זאת.