|
|
|
מים מכבים אש
אבל איך שהאש מבעבעת את המים כל הדרך למותה...
החוכמה היא להרטיב מבלי לכבות.
לשמור על החום בלי לשרוף
למנן בעבוע שלא יתאדה
לצנן שריפות ולחמם בכפור.
לשניהם כוח למחוק כוכב שלם
ועם זאת...
תמיד נשחק ונחגוג באש
ותמיד ננשום ברווחה בגשם הראשון או נשב להרגע מול הים
הכל מינונים
והמבין יבין.
ומי שלא
שירתיח מים לקפה.
לא יודע תלוי בך
כן בך...
לא יודע מי את, אבל את שם
שם, ולא מודעת
לא מודעת לכוח בידיך
הכוח שיקבע את גורל שנתי
בנתיים מסתובב בצט שחור משחור
זורק תקוות לאוויר
מחכה לנשום שוב
מחכה לנשימה עמוקה, כזאת שממלאת חמצן בכל הורידים לא רק בריאות
האוויר בין הירכיים
המרווח בין השדיים
הלחות בין השפתיים
הם המגנט הנשי
הצלקות המוסתרות
האי סימטריה
ה״פגמים״
הם הקסם האנושי
גוף הגיטרה
שרטוט הפטמות
כריות הישבן (ומיקום הדגדגן)
הם התכנון האלוהי
ומי שלא תהיי, תהיי שונה
וכמה שלא תנסי, תשארי את
ומי שיזכה לקחת אחריות ולהנות ממכלולך
צריך לזכור שאת אחת ויחידה ויש לו הזכות והחובה לשמור עליך.
הרגע הזה
שהשמש עולה
עולם מתחיל
ואתה שניה לפני שינה
העולם מתעורר ואתה בהמתנה לתחילת החלומות
איבר אחד השאיר אותך ער וגם הוא כבר התייאש
כמה כוח יש לו. אם היה לי רבע מכוחו הייתי סופרמן
קשה לישון שקשה
זה יכל להגמר מול סרט אבל לסרט אין חום
קול נשי היה מספק אותו כרגע ומשחרר אותי
אבל לך תתלונן ליישות בלי מוח רק כוח
חייזר מוזר מתנחל בין רגליים
מוקף עייפות שלא משפיעה עליו כלל
צא דיבוק צא ותן לישון!
מלחמה מיותרת עם סוף ידוע מראש
רוצה
את התפוח שעליו כפיי ארימה
את הפה המלקק דבש חלציי
את זאת שאהנה מראשה ומזנבה
את האחת שאיתה אחגוג כל השנה
את זאת שתאהב מעבר לספטמבר
את זאת שהתפוח לא הרעיל
אל תצאי בהצהרות
אל תצבעי את המציאות
אל תסתתרי מהאמת
אל תתחבאי מאחורי מסכות ושקרים
אל תתנצלי
אל תתביישי
תהיי את.
נקיה, אמיתית, גלויה, קלף פתוח, כך תקבלי את הנכון והמתאים לך
מה שמגיע לך באמת
מה שליבך וגופך זקוק לו
היה לה טוסיק מושלם
וביישנות מופרזת
מבוכה חיננית
ורגישות המובילה לרעידות מכל מגע
מתחברים לשתיקה שלו ושלה
אפילו טיפות הזיעה נשמעות
צודקים יחד באי הסכמה
אין סביבה אין מקום אין נוכחות
ריחוף בין גוף לגוף
החוסר מגע מכאיב
הכאב מלטף
הנעים חודר
צפיפות אייברים
שיתוף נוזלים בחושך
סנכרון דפיקות הלב
הנחת אנחה אצל האחר
חלוקה באוויר החלל
צרמורת ברווזים בעור רך המתחספס
אישונים מתחדדים ככוונת
בין הוראה לביצוע אמת.
שמלטפת
ששורפת
שחותכת
שאוהבת
שאינה פיסית
הכי פיסית שיש
בלב
בעצמות
שרומזת
שצועקת
שיודעת
שמנחמת
שבוטחת
שמקווה
שנוגעת
מה השיר שלך?
השיר שהוא את
