בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חטאים מתוקים

לפני 5 ימים. 21 במאי 2020, 16:24

כשהמוביל נראה כלכך טוב

ומחייך אליי בלי הפסקה

 

ובא לי לתת לו ביס.

לפני שבוע. 20 במאי 2020, 8:04

לפני שבוע. 19 במאי 2020, 7:13

לפני שבוע. 18 במאי 2020, 21:45

זוכרת איך הכרנו...

היה בתור בדיחה,איזה קטע שלנו

ולאט לאט נמשכתי יותר

כמו פרפר לאש... 

 

דיברנו צחקנו

לרלרנו.. כן..

פשוט יפה וטוב..

 

ולאט לאט הרגשת יותר חופשי איתי

ואני איתך 

הרשתי לעצמי לפתוח משהו קטן בליבי

נתתי לך את הסוד הכי יקר לי

שאפילו אלה שמכירים אותי פה,ודי הרבה זמן

לא יודעים אותו. 

למה אתה? כי אתה זה אתה.

 

אדם נפלא, חכם,שנון

אדם שקשה להתעלם ממנו

ולו רק בכתב...

 

אתמול.. עברנו עוד "גשר"

דברנו..

 

אתמול אמרת לי

"מחר, (היום) תגמרי, בשבילי.

הבטחת לך שכך יהיה

 

בדקות האחדות לפני שכולם התעוררו

לבוקר חדש ליום חם ולח ומעיק

 

התעוררתי..

חשבתי עליך, נגעתי בעצמי

טעמתי את עצמי

היה די משכר

אתה רק אם היית יודע מה אתה מעביר בי..

אפילו ככה,במחשבה

 

דמיינתי אותנו

שם באיזה מקום חדר

אני לרגלייך אתה מלטף שיערי

אתה מלטף את כתפיי

ומגיע אט אט לחזה 

אני מסתכלת עליך, אתה עליי

אתה מכניס לי אצבע אחת לפה ואני יונקת אותה

עמוק וחזק בטירוף

אתה מוריד את בגדיי,אתה סוטר לי על החזה

תופס לי את השיער אחורה

מכניס לי אצבע ונותן לי לטעום אותה

ואני יונקת תוך כדי שאתה סוטר לי

אני על 4, אתה מולי

מוריד בגדים... 😊

 

יש לציין שגמרתי מעולה,

לא מעצמי,בכל זאת You Know..

עם אחד צעצועים.. 

היה טוב, 

חזר על עצמו במקלחת עם המים.. 

גרר...

בשבילך,בשבילנו ♥️כמה טוב שאתה פה ..

לפני שבוע. 18 במאי 2020, 16:44

מתחילה תמונות חדשות

הגיע הזמן לגוון ♥️♥️

 

(תשובות למי ששאל, למה כל הזמן אותן תמונות)

 

בהמשך עוד

 

לפני שבוע. 16 במאי 2020, 19:18

אני יודעת שגם אתה

אני זוכרת את החיוכים שלנו

ככה בשקט בשקט

אני זוכרת איך היינו מדברים עם העיניים

איך היית נוגע בכף ידי בשקט שלא יקלטו

נשבעת .. אני חושבת שאלו היו הימים היותר

טובים שלי

מאידך גם המייסרים שלי..

 

אני נשואה מעולם לא הסתכלתי או חשבתי

על אחר מלבדך,נשבעת

 

משהו בך פרץ לי ללב ולו במילה הראשונה

שלנו, אני זוכרת הכל

אני זוכרת את ההתחלה ואת הסוף 

שעזבת, עזבת את העיר 

וכחצי שנה אחרכך גם אני

לא מצאתי שום עניין בעיר בלעדיך

הפסקתי לצאת מהבית

הפסקתי לטייל

רק לקחת את הילדים מהגנים

ולג'ימבורי העלוב שם וזהו

אפילו לבלות לא יצאתי

כי ידעתי שלא "אפגוש אותך במקרה"

אפילו שעבדת בתוך העיר 

ועברת ליד הבית שלי 

אני יודעת שכאבת,התייסרת

 

"איך נעלמנו ביום אחד.." ככה הבנתי שאתה מתגעגע

 

"וואלה אני מתגעגע.." נשבעת שגם אני

ואם הייתה לי הזדמנות אחת,אחת ויחידה

גם הייתי מספרת לך, כמה אתה בראש שלי

כמה לא יצאת מהלב שלי

כמה אני מתגעגעת...

 

אף אחד מאיתנו לא אשם,

אלה מאורעות החיים, שנינו נשואים עם ילדים

שנינו הגיוניים ומספיק הוגנים ונאמנים

שלא לעשות שטויות

אבל, אם באמת הייתה ניתנת לנו הזדמנות

 

...שנינו יודעים מה היה עולה בגורלנו המר

 

❤ כמו שבעבר ישבנו ברכב העבודה שלך

ומשום מה נשמע השיר, ובשתיקה ומבטים שם נאמר הכל, 

לא יכולנו לדבר כי היו עוד אנשים ברכב

לצערי🖕העלת ווליום ופשוט נתת לזה להתנגן.. ואני מולך מרחוק.. מסתכלת עליך 

ושנינו מחייכים,

 

היום פחות

😕

משתאתלק קתיר...

 

 

לפני שבועיים. 11 במאי 2020, 15:24

ילד שלי,

אתה עובר תקופה לא קלה

גם אני

תקופה של מעבר דירה

מעיר אחת לעיר אחרת

מבית אחד שהכרת לבית אחר,

שאתה לא מכיר

 

פתאום צריך לקום מוקדם יותר

להתקלח מהר יותר

להתארגן יותר מהר

כדי להספיק את ההסעה

המלווה מחכה בחוץ 

שולחת הודעה; "הלן אני למטה" 

שמים נעליים ושולחת אותך במעלית,לבד

אתה ילד גדול.. בוגר מבין שאסור ללחוץ 

על הכפתורים חוץ ממה שלחצנו ביחד

אתה מגיע אט אט למלווה 

ואתם נפגשים במדרגות בכניסה של הבניין

והולכים להסעה,בכל פעם מישהו אחר

נכון,זה לא יציב בשבילך

אבל זו רק ההסעה ילד שלי

ואז מתחילה נסיעה טיפה ארוכה כי עברנו

לעיר אחרת, אתה מגיע בשלום נכנס 

בשמחה...

 

בזמן האחרון .. כבר לא בשמחה

לפני פרוץ החארטקורונה 

הסתובבנו לבד, טיילנו

וסיפרת לי שאביטל הגננת מכה אותך

שהיא אומרת שהיא תשים אותך בגן סגור

והאמת,התקשתי להאמין

עד שחזרת על זה שוב ושוב 

(ברור שביררתי את העניין.. אבל הכל נעצר, כי התפרצה הקורונה והכל נעצר מלכת,כבר היו צריכים להעביר אותו גן כשאמרתי במחלקת חינוך מיוחד שלגן הזה הילד לא יחזור שאני מצהירה על חינוך ביתי ויהי מה!)

 

ושוב ושוב ושוב! חזרת על זה

אמוציונלי כועס פגוע... 

ואז לימדתי אותך, שהיא בנאדם רע

שהיא חרא של בנאדם

לימדתי אותך לענות לה

עם התעוזה שלך.. יצאת כמוני לא רואה בעיניים פסיכופט ילד ילד אבל ..לא פראייר

 

ואז חזרת לגן רק בחמישי שעבר

ופשוט באת עצבני ורוטן...

ולא סיפרת מה קרה גם כששאלתי

ולאט לאט סיפרת לי מה קורה

אתמול אביטל אמרה שוב

שהיא תכניס אותך לגן סגור..

רק היום סיפרת לי 

שהגננת המטומטמת (😊) אמרה לך שהיא תכניס אותך לגן סגור 

רק היום אחרי שברחת למלווה 

בבוקר...

ואז נמחץ לי הלב כאילו...עלה עליי מכבש

התייעצתי מה לעשות אמרו לי קחי אותו משם מצד שני איך אני אקח אותו ואני עם עוד 2 הילדים שלי...

ואחד לרוב בורח.. התקשרתי לגן הסתבר 

שלמזל שנינו, הגננת המחליפה של הגן ככה הייתה היום ולא השטן בת שטן הזו שמציקה לו..

נרגעתי במקצת כי אני יודעת שהוא אוהב אותה מאד 

מאד! וקשור אליה

אבל כל היום הראש במחשבות

עצבות בכי ..

מחכה, רק מחכה שתחזור הביתה

הגעתי להחלטה שהוא לא יחזור לגן

גם לאחר לג בעומר 

אפנה למשרד החינוך כשיפתחו

ואבקש,אדרוש! שישימו במסגרת אחרת

בנתיים יהיה איתי בבית 

אשמור אותו מכל משמר

 

אף אחד לא יפגע בו

אף כלבה בת כלב 

שאין לי כוח עליה, במסגרת הגן 

תיטפל לילד הזה למה אני יטפס עליה ולא ארד ממנה

רק,ורק מחוץ לכותלי הגן

 

ילד שלי, תישן בשקט בשלווה

אמא ואבא פה

שומרים עלייך 

מחבקים ומלטפים 

אוהבים ושומרים אותך מכל רע.

 

ילד שלי גיבור

לא אתן לאף אחד פתח 

שיעשו לך את מה שעשו לך

שרק היית בן 8 חודשים

אני חומת האש שלך

ילד שלי

גיבור ❤

 

 

לפני שבועיים. 10 במאי 2020, 23:12

אין תחושה יותר קשה ונוראית 

מלהרגיש אבודה..

 

אני בצומת דרכים מאד חשובה

 

עוד חודש בת 32

(כן כן כן,שוב המחשבות על החיים שאין לי,על מה שבניתי,.. ולא הלך ,יותר נכון...מה שניסיתי לבנות...והתרסק לי לפני שהתחלתי..)

 

22:38 חצי שוכבת במיטת המלכים

שמשה קנה לי...לפני חודשיים או 3..

באמת מיטת מלכים,איזה גבר יש לי

רק ייללתי טיפה שכואב לי הגב

רק העזתי! וטס להביא לי מזרן ומיטה מעמינח 

 

יש לי הכל,באמת שהוא בנאדם מקסים

מדהים אני איתו עשור,מעולם לא החסיר

גם בהתחלה שלא היה לנו כזוג צעיר

הוריד מעצמו ונתן לי כל שרק הסתכלתי

עליו בתקווה..שיהיה לי

 

אבל לענייני חצי שוכבת.. 

המחשבות מטריפות את דעתי

אני לא יודעת טיפת מנוחה 

הראש שלי כלכך כואב שכבר לא חשוב 

התרגלתי לכאב ראש

 

אתמול נסענו סיבוב כזה.. 

ושמתי שירים שקטים רגועים,לקחתי נשימה ופשוט פרצתי בבכי מטורף 

ואני לא אחת שבוכה גם לא יודעת מה יקרה

 

יתרה מכך, גם שאחותי מתה לא בכיתי

ספגתי את הכאב חזק ועמוק לנשמה

זה היה קשה מאד

 

פשוט בכיתי, ידוע שמוזיקה היא המפלט שלי

ידוע שלכתוב,זה רק בזמן מוזיקה

(גם עכשיו)

ידוע שלדבר..מלב אל לב זה רק עם מוזיקה

רגועה ברקע.. אחרת זה לא קורה

לא מוצאת את המילים

 

והפעם באף פעם שאני מדברת ודומעת

מתוך רגש זה עם מוזיקה ..שקטה או ערבית או מזרחית דכאון,משהו עם רגש

 

אולי אלה קווים אוטיסטיים?

מה זה משנה בעצם..

 

עוד חודש ושבוע אחגוג 32 אביבים...

32 אביבים של גבורה,

ורק מי שמכיר אותי, יודע על מה מדובר

יותר נכון.. רק מי שמכירה אותי...

 

בכל מקרה 

מה שקדם להתפרצות בכי של אתמול

זה שישבנו ודיברנו

הנה עברה עוד שנה שבה לא עשיתי כלום

עם עצמי, שחוץ מלגלות שיש לי שתי בנים אוטיסטיים.. ולרזות בטירוף ואז להיכנס לדכאון ממושך ושנראה בלתי פתיר ולהעלות את המשקל הקודם וטיפה יותר ממנו..

אכילה רגשית היא מלכודת מוות

פשוט כלום מכלום ...האמת שניסיתי אבל 

כרגיל..מתקפה מכל כיוון ששוב קיפלה אותי 

 

אני לפעמים מתגעגעת לרווקות...

לשקט (היחסי) שהיה לי, ללא דאגות 

ללא בעיות... בערך.. 

לשקט, אני מתגעגעת לשקט..

 

אני אוהבת את שלושתם, 

אפילו הקורונה, סליחה. 

החארטקורונה עשתה לי טוב במעט..

התקרבתי טיפה לבן שלי...שהוא הכי קשה לי

וגם הקטן אמר סופסוף משפט  ברור בן 4 מילים

♡אמא אני אוהב אותך♡

בליווי חיבוק ענק,ונשיקה

מודה מודה, בכיתי את נשמתי לבורא

מאושר,סופסוף!!!

 

אבל... משהו בי לא רגוע, לא שקט..

מרגישה שצריכה,חייבת פשוט חייבת

לעשות משהו לשקם את עצמי

את הדכאון שלי 

לחזור לדיאטת רצח שלי

להליכות המטורפות שעשיתי..

אני חייבת לצאת מהדכאון

פשוט 2 זה יותר מדי... 

 

לא פשוט לראות את הבן הבכור 

שורט לעצמו את הפנים עד זוב דם

ואין מנוס הוא מתחיל..ולא מפסיק 

ורק כי..התעצבן על ..שטות!

 

לא פשוט לראות את הבן הקטן בוכה

ומכה את עצמו, כי התבאס ממשחק

שהפסיד בפלאפון... 😢

 

ואין לי כלים להתמודד עם זה.. 

אני נחנקת עם עצמי

אני מרגישה את עצמי ... 

 

אז שאני יוצאת בלעדיהם לשניה 

זה אוויר...

אוויר לנשימה, לנשימה שורפת

כואבת, אבל זו אותה נשימה

שאם לא תקחי עם כל הכאב..

זה..להצטער,להיחנק...עד מוות

עד המוות שאני מרגישה בתוכי

 

משה הבטיח, שירים אותי..

(😉כן אני כבדה אש😉)

אבל המצב שלי הרבה יותר.

 

אז התחלנו, בהחלטה שאלך

לפסיכולוג, שיעזור לי לצאת מהדכאון

 

ביקשתי גם פסיכיאטר... 

אולי כדורים יעזרו.. 

אמר חכי עם זה.

 

ואז נמשיך עם מכון כושר עם מאמן

ותפריט, שתהיה ירידה נכונה

בלי סיכונים

ותוך כדי.. לימוד מקצוע

מחשבים או משהו, 

 

כשהוא שאל אותי

למה את צריכה עוד כסף

את מקבלת יפה מהבנים,

ומהביטוח שלך

(אני לא חמדנית,חייתי יפה בשכונת מצוקה. הסתפקתי תמיד במועט)

אמר לי את לא צריכה את הכסף

אמר לי זה מה? להגיד שהנה אני אמא ל3 שמתוכם 2 מיוחדים ולהוכיח לכולם שאת מצליחה? (כי מבחינתי את מצליחה בכל..)

 

עניתי לו, זה להוכיח לעצמי שגם אני יכולה.

שאני יכולה הכל עם הכל

שאני לא כשלון, שאני לא אמא ל2 כאלה

ולאחת רגילה

שאני יכולה, שלמרות כל החיים שלי החרא האלה 

יצא ממני משהו

שהוצאתי מעצמי את הכי טוב,שיכולתי

 

וזו הדרך... מהיום,עד לשנה הבאה

ארד במשקל,אחזור להיות נסיכה בלונדה

יפה שיורדת במשקל

רק שהפעם

אמא ל3 ש2 מתוכם מיוחדים..

אמא בריאה נפשית ושגוברת על צלקות העבר

אמא שמחוברת לבן הבכור שלה 

כמו לבן והבת הקטנים שלה

אמא שיודעת לבשל ולאפות טיפה יותר ממה שעכשיו

אמא בכושר.

אמא.. עם מקצוע

אמא שמוכיחה לעצמה, ורק לעצמה.

שהיא כן שווה משהו, שהיא תסתכל לשנה אחורה 

ותחייך לעצמה.

 

 

 

 

תמונה מהימים הטובים יותר..

לפני שבועיים. 10 במאי 2020, 22:28

לפעמים את מבינה

שמאסת באלה שקראו לך חברה

ופגעו בך עם או בלי כוונה

האמת אין זה משנה.

 

אז הפסקת להתלהב, להתלהם

לצחוק להנות לדבר..

להגיב... 

והכי חשוב, שהפסקת להתייחס

רק ככה תביני שאין יותר 

צורך להתייסר,או לכאוב את הפגיעה

הזו.

 

את בסדר

הם אלו שלא בסדר.

 

זה נגמר,נגמר הבית זונות של הלן

צארמד WhatEver

 

 

cleaning out my closet

ולא רק השיר.

 

 

 

 

לפני שבועיים. 8 במאי 2020, 8:49

"החברים" שהיו לכם

היו שקר אחד גדול

"תמיד נהיה חברים, אנחנו כמו אחים"

בעעעע🤢🤮 כמו בסרטים המצויירים של פעם

שכן היו שווים משהו

והיום כמו ה"חברים",לא שווים כלום

 

כי התמימות דעת שלך הולכת אחריהם

(טוענים שאני תמימה גם.. חחח יש מצב הם לא באמת מכירים אותי)

מסתבר שנוצלת בשביל שאחד החברים יתקרב למישהי אחרת מ"החבורה"

(ורק לאחר שנגמר הרומן שלהם,הוא התחיל להתחמק ולהפסיק ליצור קשר ולהתנאייק אלייך) 

זה מקרה 1 מיני רבים,

 

או שאם יש חברה שאומרת שתמיד את בליבה

מסתבר שזה לא באמת

אבל בסדר נו, ברור שלא.

 

תמיד היו פה כאלה שתהו על קנקני

למה אני לא נפגשת למה אני לא באה למסיבות

למה אני לא חברותית עם כל אחד

 

אז הנה לכם,

שקרנים תככנים

נצלנים, הכל מהכל יש פה

אבל מצד שני יש פה גם אנשים מקסימים

שיצא לי להכיר בזמן קורונה או בזמן שהפסקתי המון קשרים שכנראה...לא היו בריאים לי

או שרק חשבתי שכן..

 

יש פה אנשים מדהימים,באמת ואני מעריכה ואוהבת אותם.

לא מכלילה אתכם ואת האחרים המקסימים שטרם הספקתי להכיר.

 

אבל רובכם שאלתם.. הנה לכם התשובה

הזועמת והמרירה שלי.

ובצדק.

 

צדק צדק תרדוף, המבינים הבינו

בטוח.

 

כנראה ש...כל זה בשנה האחרונה לא היה צריך לקרות?

אבל ..זה שלי לא?

הרי זו הדרך לברוח מהאמת, היא לא להכחיש

אלא לומר זה מה שהיא חושבת, זה שלה..

לא??