שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה אני

קצת הפלקות זה לא מזיק
לפני 17 שנים. 12 באוגוסט 2007 בשעה 20:13

קבעתי איתה בממדיון , היא אישה נשואה כבת 40 . ממתין במכונית שלי המוזיקה ברקע , לקראת חצות היא מגיעה ואני עובר למכונית שלה.
היא שתתה קצת (גם אני) מריחים את זה היא חזרה מבילוי עם חברים מהעבודה. נעים להכיר אני אומר , היא מחייכת , אומרת לי לצאת מהמכונית ואני מציית.היא מתיישבת על מכסה המנוע ואני נעמד לידה. היא סוטרת לי ואני מרכין את ראשי. היא מפשילה את חצאיתה ואני מתכופף ומתחיל ללקק בתאווה עד שהיא גומרת בפי. אני מיוחם , עומד לי מהרגע שראיתי אותה .היא מסדרת את החצאית ואומרת לי להפשיל את מכנסיי ולהישען על המכונית. אני מציית . היא מפליקה על ישבני מספר פעמים בחוזקה ואני שותק , לא מוציא מילה .היא מחדירה לי משהו לישבן - זה כואב אבל אני שותק . אני גומר היא כועסת וסוטרת לי שוב. אני נבוך ממלמל משהו ובורח.

לפני 17 שנים. 12 ביולי 2007 בשעה 20:20

חסר לי משהו.
לכאורה יש לי הכל אבל חסר לי אנדנלין בעורקים חסרה לי ההתחדשות.
לכי שיגרה ...לכי ואל תחזרי!

לפני 17 שנים. 8 ביולי 2007 בשעה 20:11

רק רציתי לעדכן שלאחר שני סשנים כואבים אני שוב פתוח להצעות , אפילו הרקטום שלי כמו חדש.
אז בנות המין היפה - קדימה הסתער.

לפני 17 שנים. 1 ביולי 2007 בשעה 19:12

לטובת קוראיי הנאמנים (לפי הסטטיסטיקה אין ממש הרבה) אתמול היה שינוי.אני אומנם עדיין דפוק ומרגיש דפוק אבל לפחות אתמול עוד מישהי הרגישה שאני דפוק.
הייתי בסשן חברים יקרים ,בנתיים זה היה חד פעמי אבל never say never .
היה כיף מרגש מענה ומענג כאחד . הושפלתי , בכיתי , חטפתי ...ועוד.
בקיצור ידידי אם היה אפשר לצעוק חזק חזק הייתי עושה את זה אבל עדיין לא מצאתי דרך להעביר את זה דרך הפוסט אז סתם צעקתי בדרך לעבודה.ומי ששמע בחור על אופנוע צועק ושר בנתיבי איילון שיידע שזה אני.
מחר אני אחזור להיות מדוכא ומבואס אבל תכלס למי אכפת.
אל תציפו אותי בתגובות - דיי נמאס לי לקרוא ולענות על כולן.

לפני 17 שנים. 30 ביוני 2007 בשעה 16:46

זהו! השלמתי עם זה - אדם נורמלי אני כבר לא אהיה . מה שנשאר לי זה למזער נזקים ולנסות לשלוט בזה.
אני לא ממש יודע אם כל אחד מרגיש דפוק או מושלם , לא ממש עשיתי סקר לגבי זה אבל אני מסווג את עצמי בצד של הדפוקים.
אולי בגלגול הבא אהיה חיה נורמלית.

לפני 17 שנים. 11 ביוני 2007 בשעה 20:02

נמאס לי !!!!
כבר 10 שנים אני עושה מילואים וזה קורה כל פעם.
הדיכאון חוזר לי . בא לי למשוך את השיער (אין לי).
למי יש כח לסיוט הזה. אין לי כח לסיור מחסום ובטח לא לשמירות . הפעם אני בורח לצמיתות .
יש לי כבר כמה תוכניות בראש .

לפני 17 שנים. 10 ביוני 2007 בשעה 20:06

יום מוזר.
היום התחיל מצוין אבל החל מאמצע היום חלה הדרדרות.
לא ברור למה זה קרה אבל מבחן התוצאה מנצח.
מחר יהיה יותר טוב? אולי
יכול להיות שאני בדיכאון כי לא רצתי היום.הייתי אמור לרוץ אבל החום ניצח אותי.
קראתי איפשהו שפעילות גופנית משפרת את מצב רוח.

לילה טוב

לפני 17 שנים. 9 ביוני 2007 בשעה 21:18

כל מי שראה את המשחקים של ריאל וברצלונה מבין כמה אנחנו רחוקים מאירופה.
איזו ספורטיביות!
לאלה שלא מבינים - שתי הקבוצות נאבקות על האליפות ולא הצליחו לנצח הערב. תיקו 2:2 בשני המשחקים.
כל הכבוד ליריבות ולספורטיביות!

לפני 17 שנים. 9 ביוני 2007 בשעה 18:13

נמאס לי מכל התוכניות האלה...זה היה נחמד בהתחלה אבל זה כבר פאתטי לחלוטין.
יש ריאליטי לכל דבר . בקרוב תכנס לי מצלמה לתחת ותצלם אותי מחרבן בשעת אמת והקהל בבית יצביע על פי קרטריונים קפדניים של גודל איכות וריח (ריח זה קצת בעייתי אבל ימצאו פיתרון).
ועכשיו ברצינות - כל תוכנית שנייה היא ריאליטי. הקפיטליזים השתלט על חיינו לחלוטין.
אנחנו פשוט עבדים של בעלי ההון שמאכילים אותנו בזיוני שכל שטוב לנו ושכיף לראות זבל של טלויזיה.
האמת שזה רק נסיון להסתיר את המצב החרא שיש בעולם . למי איכפת מהעוני? למי איכפת ממלחמות ? כל עוד נותנים לנו שואו טוב בטלויזיה הכל בסדר. אין צורך ללכת להפגין ולעשות בלאגן כי כיף לנולכולנו יש הזדמנות שווה ."כל אחד יכול להצליח ולהיות כוכב" או דרך הלוטו והטוטו או דרך כל מיני תוכניות בשקל.
שבוע טוב

לפני 17 שנים. 9 ביוני 2007 בשעה 15:25

תמיד אני מתלבט מה עדיף , מצד אחד הייעוד של השוט הוא להלקות ומן הסתם הושקע בו זמן רב בהנדסת אנוש וחשיבה.
מצד שני החגורה אמנם פשוטה אך מזכירה נשכחות , זמינה יותר דו שימושית ונשלפת בקלות.
קשה לי לבחור אבל מה שבטוח הוא שלא הייתי רוצה את שניהם באותו הסשן.