שעת לילה מאוחרת, בוקר מוקדמת...
אני, שפחתו של דן אדוני, ישנה על הריצפה כמו כלבה, עם רצועה לצווארי וגאג בפי.
שוכבת על הבטן, עם רגליים פתוחות, כמו שאדוני ציווה עליי. הוא רצה שבכל שעה שהיא הוא יוכל לראות את התחת שלי פתוח מולו, שאשן כמו זונה לידו.
אדוני המדהים ישן על המיטה ליד.
אדוני מתעורר משנתו, מתקרב אליי ובבת אחת מושך ברצועה שכרוכה לצווארי, אני מתעוררת בבהלה, שותקת, כמו שיפחה טובה.
הוא מוביל אותי על 4 כמו כלבה לכיוון המיטה, אני עולה למיטה... משפילה את ראשי.
הוא מרים את ראשי, מוריד לי את הגאג מבלי לומר דבר.
אני מרגישה איך סוף סוף הלסת משנה צורה אחרי שעות עם הגאג בפה.
"תודה אדוני", אני אומרת.
הוא עומד מולי, מסתכל עליי, מחזיק בסנטרי, אני מסתכלת עליו.
הוא מניף את ידו ונותן לי סטירה.
כאב ראשון של בוקר.
אני מרימה את ראשי חזרה, "אחד, תודה אדוני", אני אומרת.
אדוני מסתכל עליי, ומנחית לי עוד סטירה בלחי השניה.
מרימה את ראשי, "שניים, תודה אדוני", אני אומרת.
אדוני לא חיכה יותר מדי זמן והנחית לי עוד סטירה, חזקה יותר, מרגישה את החום מתפשט על פניי.
"שלוש, תודה אדו....", לא מספיקה לסיים את המשפט, ואדוני מנחית לי עוד סטירה.
"ארבע, תודה אדוני".
מרגישה כל כך מושפלת, ומודה לאדון היקר שלי.
"תסתכלי עליי", הוא מצווה.
ואני מסתכלת עליו, נהנית כל כך מיופיו...
פתאום אדוני יורק לי על הפרצוף.
"תודה אדוני", מלקקת את הרוק הקדוש של האדון שלי, מודה לו כל כך.
אדוני נשכב על המיטה, על הבטן...
אני כבר יודעת את העבודה, אני עומדת על 4, מאחוריו, מכניסה את פרצופי המזוין בתחת הקדוש שלו, ומתחילה ללקק לו.
מלקקת לו את פי הטבעת, ללא הפסקה.
כל כך מקווה שהוא נהנה, חשוב לי שהוא יהנה. שיהיה מרוצה ממני. מרוצה משפחתו, מהזונה שלו, מהרכוש שלו.
לא לוקחת אויר, נהנית כל כך ללקק לאדוני את התחת המקסים שלו, מתענגת עליו, לא מפסיקה ללקק...
מלקקת עוד ועוד ועוד, עבר הרבה זמן שנראה לי מעט מרוב ההנאה, אדוני נרדם.
מקווה שהוא מרוצה מעבודתה של כלבתו, שמה את הגאג חזרה בפי, חוזרת לריצפה על 4.
נשכבת על הבטן, רגליים בפיסוק, כמו שאדוני אוהב, ומתבוננת בו.
לפני 17 שנים. 20 בפברואר 2007 בשעה 22:01