"אתה לא ראוי לי" זה משפט שאני שומע המון לאחרונה ממלכתי.
"אתה לא יודע לענג כמו שצריך" היא חוזרת ואומרת לי.
אבל מצד שני נהייתי מבולבל כי במוצש הקרוב היא נתנה פקודה לסגור חדר במקום מבודד עם כל הצעצועים שלה.
"אני מחייבת לגמור ואולי יהיה לך מזל".
רק מהמשפט התחלתי לרייר ולהרטיב בתחתון.
במוצאי שבת נסענו לחדר וכולי מתרגש.
אלה הרגעים שמלכתי אוהבת להתלבש ולפרוק את המלכה שבתוכה בלי מעצורים.
אנחנו נכנסים לחדר ואני מפעיל את המזגן כמו שהיא אוהבת. מתפשט ומחכה על ה 4 בלי לצייץ אחרי שכל הצעצועים פרוסים על המיטה.
אני מת ליחס אבל מרגיש את הקור באויר בדיוק כמו הקור ברצפה.
בהפתעה גמורה הדלת נפתחת ושתי נשים נכנסות.
אחת מהן היא דומינה בממלכה, החברה הכי טובה של מלכתי אבל איתה מישהי זרה שמעולם לא יצא לי להכיר.
מיד הבנתי את מעמדה כשהיא התפשטה וירדה על 4 לצידי בזמן שהדומינה ומלכתי פטפטו והתחבקו על הספה.
מלכתי התרוממה ואמרה לשתינו ברצפה "קדימה כלבות מתחילים.
הייתי בשוק כי לא הבנתי מה קורה בדיוק אבל פעלתי על אוטומט. קיבלנו פקודה להיות על 4 כאשר ישבן שלי פונה לישבן של הכלבה השניה.
מלכתי הסבירה בקול ברור שהיא והדומינה רוצות לגמור ואולי יהיה לנו את הזכות לקחת חלק בזה.
אני אשב מול הכלבלב שלי מפוסקת והדומינה אותו דבר מול הכלבה שלה.
מי שיצליח לצאת מהכלבייה ולהגיע לדגדגן יזכה לטעום אותו מיד.
אני והכלבה מתרגשים הינה מלכתי כפי שלא היתה במשך חודשים.
מלכתי צוחקת בקול רם ואומרת לדומינה מבקצה השני " חור מול חור ממש קשה לבחור".
"לפני שאני מזניקה אותכן כלבות שכחתי לעשות משהו קטן".
מלכתי קמה מוציאה מהתיק 'לה שרשרת ברזל קטנה וכמה גולות של מגנט עוצמתי ומפחיד.
היא מתכופפת אלי ומחברת את המגנטים על הבשר של האשכים אחחחחחחח!!!
מסתובבת לכלבה ועושה את אותה הפעולה על השפתיים של הדגדגן שלה.
שנינו סובלים ולא מצליחים לזוז מרוב כאב ושיתוק.
את המגנטים בין הישבנים היא מחברת בשרשרת ברזל דקה.
עכשיו רק אחת תצליח להגיע והשנייהמתיגרר אחריה ותתרחק מהיעד.
שנינו מתפתלים ולא מרוכזים.
מלכתי חוזרת למקום והדומינה מוכנה ממול.
"קדימה כלבות בואו לאכול" אני מנסה להתקדם מילימטר אבל הכלבה מושכת ואני צורח. היא מתקדמת מעט לעבר הדומינה ואני מצליח למשוך חזרה.
אין סיכוי לנצח זה עונש רע אבל אני חייב את הדגדגן הרטוב שמולי כדי לטעום את מלכתי.
מלכתי קמה שוב ואומרת לדומינה שכנראה המראה של הדגדגנים מולנו רק מסיחים ומפריעים.
מלכתי קושרת לשתינו את העיניים והאתגר הופך ליותר קשה.
שתינו מנסות להתרשם וצורחות ורק אתן רואות בבירור מה קורה.
אני יכול לדמיין את הדגדגן הורוד שלך מולי מלכתי וזה מתסכל.
אבל כבר אמרתן שבאתן לגמור רק לא הבנתי איך.
מלכתי מחליטה להוריד את המגנטים אבל לא את כיסוי העיניים.
היא עומדת מעלינו ואומרת לנו "ברגע שאתן שומעות מחיאת כף אתן זוחלות על 4 הכי מהר שאפשר עד לדגדגן וטורפות הכל".
כל כך חיכיתי לטעום את מלכתי שלא ראיתי כלום בעיניים תרתי משמע.
רק חיכיתי למחיאת הכף ולהתפוצץ אחרי תקופת יובש ארוכה ממלכתי.
אנחנו ממתינים על 4 ושקט בחלל.
מחיאת כף ושתינו רצות על 4 מהר ככל שניתן.
אני מרגיש את תחילת הרגלים ולא עוצר.
מכניס את הראש כמו בחניה ופותח את הפה.
פתאום אני קולט ומבין שזאת לא מלכתי.
זה לא הריח הממכר שלה אבל הדומינה כבר הספיקה ללפות את רגליה סביב צווארי ולנטרל כל אפשרות לזוז.
איפה מלכתי מי מלקקת אותה בשניה הזאת.
אבל עוד שניה נחנקתי כי הראש שלי נדחף עמוק עמוק.
היא משתמשת לי באף ובכל הפנים לגמור וכל מה שעובר לי בראש מה זכתה מלכתי ומי הראויה ממני
אני מצליח לשמוע את מלכתי גונחת מאחור בחדר.
אני הפכתי פשוט לויברטור אנושי ואבדתי את הרלוונטיות 'היתה לי.
אחרי כמה דקות הרגליים משתחררות ואני נופל לרצפה.
מלכתי מתקרבת מעלי ואומרת לי.
"היום הפנמתה מה זה לא ראוי בממלכה".