בלוג ישן/חדש

ברגע של עצבים יש נטייה להגיד "כל הגברים חראות".
האומנם?

היא: "אחח.. למה אין עוד גברים כמוך?"

אני: "מה ז"א?"

היא: "ז"א שכל הגברים הם חראות"

אני עם חיוך: "אל תגידי 'כל', בכל זאת יש אותי"

היא: "בגלל זה שאלתי למה אין עוד גברים כמוך"

אני: "טוב מאוד שאין עוד גברים כמוני!"

היא: "למה?"

אני: "כי אחרת לא הייתי מיוחד"

היא: חיוך.