פעם הייתי כאן .....חזרתי מתוך אהבת הקונספט
מישהי שאלה אותי, מתי אבין שחלפו להן שנות בחרותי, ובעצם אני גבר הצועד בתוך המחצית השנייה של חייו.
תשובתי הייתה, שכל עוד שאני נפגש עם רופאת המשפחה שלי ולא לצורכי טיפול רפואי, ולא לצורך בדיקה רפואית, וכל עוד היא מרימה את ישבנה החשוף כדי להצליף בה בשוט
סימן שאני צעיר!
כשהיא נותרת רק בתחתוני תחרה לבנות, שבעדן ניתן לבחון ללא קושי את היער החושני שלה וישבנה העסיסי גובר בי הדחף להצליף בה אחת ועוד אחת . צלילי ההצלפה מתמזגים נפלא עם צלילי הגירגור של רופאה/חתולה לבנה, אצילית, מטופחת ומפונקת, וכשהקצב גובר והולך עוברת החתולה ליבבות בלתי נשלטות.
חגיגת ריחות ומיצים משרים עליי תשוקה גוברת בלהצליף עוד ועוד וליצור תפאורה מושלמת לגופה הנשגב.
המראות והריחות באויר החדר מחזירות אותי לשנות בחרותי.
ג ו ר ה בצנצנת ש ק ו פ ה
מְנַגֵּןגּוּרָה🎻